Horayos 1:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

הורו בית דין וידע אחד מהן שטעו ואמר להן טועין אתם או שלא היה מופלא של בית דין שם או שהיה אחד מהן גר או ממזר או נתין או זקן שלא ראה לובנים הרי אלו פטורין שנאמר כאן עדה ונאמר להלן עדה מה עדה האמור להלן עד שיהיו כולם ראויין להוראה אף עדה האמורה כאן עד שיהיו כולם ראוייםלהוראה הורו בית דין שוגגים ועשו כל הקהל שוגגין מ ביאין פר מזידין ועשו שוגגין מביאין כשבה ושעירה שוגגין ועשו מזידין הרי אלו פטורין

ר' עובדיה מברטנורא

וידע אחד מהן שטעו וכו' דאמר קרא ואם כל עדת ישראל ישגו, עד שיהיו כולם מסכימים בשגגה

מופלא של בית דין הגדול שבהן, ראש הישיבה

זקן שלא ראה בנים אינו ראוי לדון דיני נפשות, שסתמו שהוא אכזרי ולא ירחם

ונאמר להלן עדה ושפטו העדה

מה עדה האמורה להלן וכו' שנאמר בסנהדרין והתיצבו שם עמך, בדומין לך, מיוחסין כמותך. פרט לגר ולנתין ולממזר שאינן ראויין לימנותבסנהדרין

מזידין שידעו בית דין שהדבר אסור, פטורים מקרבן צבור, דמזיד לאו בר קרבן הוא. והעושים שוגג, מביאים כשבה או שעירה חטאת יחיד

שוגגים ועשו מזידין אלו ואלו פטורים בית דין פטורים שהרי לא עשו הקהל מפי הוראתם ולא תלו מעשיהם בבית דין, שהרי ידעו שבית דין טעו. וכלהעושים פטורים, שהרי מזידין הן ומזיד לאו בר קרבן הוא

------------------------------------------------------ משנה ה

הורו בית דין ועשו כל הקהל או רובן על פיהם מביאין פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר שנים עשר שבטים מביאין שניםעשר פרים ובעבודה זרה מביאין שנים עשר פרים ושנים עשר שעירים רבי שמעון אומר שלשה עשר פרים ובעבודה זרה שלשה עשר פרים ושלשה עשר שעיריםפר ושעיר לכל שבט ושבט פר ושעיר לבית דין הורו בית דין ועשו שבעה שבטים או רובן על פיהם מביאים פר ובעבודה זרה מביאין פר ושעיר דברי רבי מאיר רבייהודה אומר שבעה שבטים שחטאו מביאים שבעה פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר שאף אלו שלא חטאו מביאין על ידי החוטאים רבי שמעוןאומר שמנה פרים ובעבודה זרה שמנה פרים ושמנה שעירים פר ושעיר לכל שבט ושבט ופר ושעיר לבית דין הורו בית דין של אחד מן השבטים ועשה אותוהשבט על פיהם אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורים דברי רבי יהודה וחכמים אומרים אין חייבים אלא על הוריית בית דין הגדול בלבד שנאמר ואם כל עדת ישראל ישגו ולא עדת אותו השבט

ר' עובדיה מברטנורא

מביאין פר האמור בויקרא והקריבו הקהל פר

ובעבודה זרה מביאים פר ושעיר ואם הורו להתיר באיסור עבודה זרה, מביאים פר ושעיר האמור בפרשת שלח לך, וכי תשגו ולא תעשו את כל המצותהאלה, מצוה שהיא שקולה כנגד כל המצות, הוי אומר זו עבודה זרה, וכתיב התם והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקראחד לעולה וגו' ושעיר עזים אחד לחטאת. ור' מאיר סבר, האי והקריבו הקהל פר האמור בויקרא בשגגת שאר עבירות, וכן ועשו כל העדה פר ושעיר האמור בשלח לך בשגגת עבודה זרה, הקהל שהורה בלבד הן המביאים אותם, והן בית דין הגדול

שנים עשר שבטים מביאין דסבר ר' יהודה כל שבט ושבט אקרי קהל, שנאמר ויעמוד יהושפט בקהל יהודה

שלשה עשר פרים דסבר ר' שמעון שאין בית דין ששגגו בהוראה מתכפרים בפרים ושעירים של השבטים, אלא חייבים להביא פר ושעיר לעצמם

שבעה שבטים שהם רוב מנין של שבטים, אע"פ שהן מיעוט ישראל. או רוב מנין ישראל ואע"פ שיהיו ממיעוט מנין השבטים, ואפילו עשה שבט אחד והוארוב ישראל. מביאים כל שאר השבטים שלא חטאו על ידי אלו החוטאים

שמונה פרים דסבר ר' שמעון שאין אותן שלא חטאו מביאים על ידי החוטאים. והלכה כר' יהודה

ועשה אותו שבט לעצמו, ואין כאן רוב מנין ישראל ולא רוב השבטים

וחכמים אומרים אין חייבים וכו' הלכה כחכמים

Horayos1: 4

הוֹרוּ בֵית דִּין, וְיָדַע אֶחָד מֵהֶן שֶׁטָּעוּ וְאָמַר לָהֶן טוֹעִין אַתֶּם, אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה מֻפְלָא שֶׁל בֵּית דִּין שָׁם, אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן גֵּר אוֹ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ זָקֵן שֶׁלֹּא רָאָה [לוֹ] בָנִים — הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן ”עֵדָה” וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ”עֵדָה”, מָה עֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה, אַף עֵדָה הָאֲמוּרָה כָאן עַד שֶׁיִּהְיוּ כֻלָּם רְאוּיִים לְהוֹרָאָה. הוֹרוּ בֵית דִּין שׁוֹגְגִין, וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל שׁוֹגְגִין — מְבִיאִין פָּר. מְזִידִין, וְעָשׂוּ שׁוֹגְגִין — מְבִיאִין כִּשְׂבָּה וּשְׂעִירָה. שׁוֹגְגִין, וְעָשׂוּ מְזִידִין — הֲרֵי אֵלּוּ פְטוּרִין.

[If] the court ruled, and one of them knew that they had erred, and he said to them, “You are mistaken”; or [if] the most dis-tinguished [member] of the court was not there, or [if] one of them was a convert, or a mamzer, or a Nesinite, or an elder who never had (lit., saw for himself) children —- these are exempt; for it says here edah and it says further on edah, just as [in the case of the] edah which is said further on, they must all be fit to rule, so too, the edah which is said here [means] until they are all fit for legal ruling. [If] the court ruled inadvertently, and all the people acted inadvertently —- they bring a bull. [If they ruled] willfully and [the people] acted inadvertently —- they must [each] bring a she-lamb or a she-goat. [If they ruled] inadvertently, and [the people] acted willfully —- they are exempt.

Horayos1: 5

הוֹרוּ בֵית דִּין, וְעָשׂוּ כָל הַקָּהָל אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶם — מְבִיאִין פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים וּשְׁנֵים עָשָׂר שְׂעִירִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁלשָׁה עָשָׂר פָּרִים וּשְׁלשָׁה עָשָׂר שְׂעִירִים — פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, פַּר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין. הוֹרוּ בֵית דִּין, וְעָשׂוּ שִׁבְעָה שְׁבָטִים אוֹ רֻבָּן עַל פִּיהֶם — מְבִיאִים פָּר. וּבַעֲבוֹדָה זָרָה מְבִיאִין פַּר וְשָׂעִיר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁבְעָה שְׁבָטִים שֶׁחָטְאוּ מְבִיאִים שִׁבְעָה פָרִים, וּשְׁאָר שְׁבָטִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵיהֶן פָּר, שֶׁאַף אֵלּוּ שֶׁלֹּא חָטְאוּ מְבִיאִין עַל יְדֵי הַחוֹטְאִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁמוֹנָה פָרִים, וּבַעֲבוֹדָה זָרָה שְׁמוֹנָה פָרִים וּשְׁמוֹנָה שְׂעִירִים — פַּר וְשָׂעִיר לְכָל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, וּפַר וְשָׂעִיר לְבֵית דִּין. הוֹרוּ בֵית דִּין שֶׁל אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט עַל פִּיהֶם — אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט הוּא חַיָּב, וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין חַיָּבִים אֶלָּא עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְאִם כָּל־עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ”, וְלֹא עֲדַת אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט.

[If] the court ruled, and all the people, or most of them, acted on their word, they bring a bull; and for idolatry, they bring a bull and a goat; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: Twelve tribes bring twelve bulls; and for idolatry, they bring twelve bulls and twelve goats. R’ Shimon says: Thirteen bulls; and for idolatry, thirteen bulls and thirteen goats —- a bull and a goat for each tribe, [and] a bull and a goat for the court. [If] the court ruled, and seven tribes acted, or most of them, on their word —- they bring a bull; and for idolatry, they bring a bull and a goat; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: Seven tribes that sinned bring seven bulls, and the rest of the tribes that did not sin bring a bull be-cause of them, for even those who did not sin bring because of those who sinned. R’ Shimon says: Eight bulls, and for idola-try, eight bulls and eight goats; a bull and a goat for each tribe, [and] a bull and a goat for the court. [If] the court of one of the tribes ruled, and that tribe acted on their word, that tribe is liable, but the rest of the tribes are exempt; [these are] the words of R’ Yehudah. But the Sages say: They are not liable except for a ruling of the High Court, as it is said: If the whole assembly of Israel errs —- not the assembly of that tribe.

Suggestions