Horayos 2:7-3:1 - Mishna Yomit

משנה ז

אשם תלוי היחיד והנשיא חייבין ומשיח ובית דין פטורים אשם ודאי היחיד והנשיא והמשיח חייבין ובית דין פטורין על שמיעת הקול ועל בטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו בית הדין פטורין והיחיד והנשיא והמשיח חייבין אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי רבי שמעון ומה הן מביאין קרבן עולה ויורד רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר

ר' עובדיה מברטנורא

אשם תלוי
עבירות שחייבין על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת קבועה, חייבין על לא הודע שלהן אשם תלוי, כגון כשני זיתים אחד של חלב ואחד של שומן ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל

והמשיח ובית דין פטורין
דכתיב בקרבן צבור ונודעה החטאת והקריבו, אין חייבין קרבן אלא על הודע. ומשיח כבית דין

אשם ודאי
חמשה אשמות הן שבאין על הודאי, אשם מעילות, אשם גזילות, אשם נזיר, אשם מצורע, אשם שפחה חרופה

היחיד והנשיא והמשיח חייבין
שכל אלו מעשה יחיד הם, לא שנא הדיוט ולא שנא משיח ונשיא

ובית דין פטורים
שאין להוראת בית דין עסק בהם. ואין אשם בא על הוראת בית דין

אלא שאין כהן גדול חייב על טומאת מקדש וקדשיו דברי רבי שמעון
טעמא דרבי שמעון, דכתיב בטומאת מקדש ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, מי שחטאו שוה לקהל, יצא כהן גדול שאין חטאו שוה לקהל. שהקהל כל מי שנכנס מהן למקדש שוגג, או עבר עבירה בשוגג, חייב על שגגת מעשה בלבד, וכהן משיח אינו חייב אלא על העלם דבר עם שגגת מעשה, כדמוכח לעיל בפרקין. ואין הלכה כרבי שמעון, אלא כהן גדול מביא קרבן עולה ויורד אף על טומאת מקדש וקדשיו

רבי אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר
על טומאת מקדש וקדשיו. לפי שחייבין על זדונו כרת. כדרך שהוא מביא שעיר על שאר מצות שחייבין על זדונן כרת. ואין הלכה כרבי אליעזר, דכיון דאין חייבין על שגגת מקדש וקדשיו חטאת קבוע, אין הנשיא מביא אלא כדרך שהיחיד מביא

----------------------------
פרק ג

משנה א

כהן משיח שחטא ואחר כך עבר ממשיחותו וכן נשיא שחטא ואחר כך עבר מגדולתו כהן משיח מביא פר והנשיא מביא שעיר

ר' עובדיה מברטנורא

כהן משיח שחטא ואח"כ עבר ממשיחותו
ולא הספיק להביא קרבנו עד שעבר מכהונתו

כהן משיח מביא פר
ואפילו עבר לאחר שהעבירוהו ממשיחותו, אמרינן לקמן במתניתין דמביא פר. ולא נקט ליה אלא משום דאיצטריך למתני דנשיא מביא שעיר כשחטא קודם שהעבירוהו, תני נמי בכהן משיח מביא פר

ונשיא מביא שעיר
דכתיב על חטאתו אשר חטא, מלמד שמביא חטאת כמו שהיה חייב בשעה שחטא

Horayos2: 7

אָשָׁם תָּלוּי — הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא חַיָּבִין, וּמָשִׁיחַ וּבֵית דִּין פְּטוּרִים. אָשָׁם וַדַּאי — הַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין, וּבֵית דִּין פְּטוּרִין. עַל שְׁמִיעַת הַקּוֹל וְעַל בִּטּוּי שְׂפָתַיִם וְעַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו — בֵּית דִּין פְּטוּרִין, וְהַיָּחִיד וְהַנָּשִׂיא וְהַמָּשִׁיחַ חַיָּבִין, אֶלָּא שֶׁאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל חַיָּב עַל טֻמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו; דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וּמָה הֵן מְבִיאִין? קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר.

[With regard to an] asham talui —- the individual and the king are liable; but the Anointed [Kohen] and the court are exempt. [With regard to the] definite guilt-offering —- the individual, the king, and the Anointed [Kohen] are liable; but the court is exempt. For [the sin of] hearing the voice [of adjuration], or the utterance [of an oath] of the lips, or the tu-mah-contamination of the Temple or its consecrated articles, the court is exempt; but the individual, the king, and the Anointed [Kohen] are liable. But the Kohen Gadol is not liable for the tumah-contamination of the Temple or its consecrated articles; [these are] the words of R’ Shimon. What do they offer? The variable sin-offering. R’ Eliezer says: The king of-fers a he-goat.

Horayos3: 1

כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִמְּשִׁיחוּתוֹ, וְכֵן נָשִׂיא שֶׁחָטָא וְאַחַר כָּךְ עָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ — כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פָר, וְהַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר.

An Anointed Kohen who sinned, and then passed from his [position of] anointment; and similarly, a king who sinned, and then passed from his [position of] greatness —- the Anointed Kohen brings a bull, and the king brings a he-goat.

Suggestions