Horayos 3:4-5

משנה ד


ואיזהו המשיח המשוח בשמן המשחה לא המרובה בבגדים אין בין כהן המשוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות ואין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה זה וזה שוין בעבודת יום הכפורים ומצווין על הבתולה ואסורין על האלמנה ואינן מטמאין בקרוביהן ולא פורעין ולא פורמין ומחזירין את הרוצח

ר' עובדיה מברטנורא


המרובה בבגדים
לאחר שנגנזה צלוחית של שמן המשחה היה כ"ג נכנס לכהונה גדולה בלבישת שמונה בגדים, כדכתיב ומלא את ידו ללבוש את הבגדים


אלא פר הבא על כל המצות
שאין מרובה בבגדים מביא פר על שגגתו, דכהן המשיח כתיב


בעבודת יוה"כ
שאין עבודת אותו היום כשרה אלא בכ"ג בלבד, וכהן המשמש וכהן שעבר שוין בה

ולא פורעין ולא פורמין

כדכתיב בכהן גדול את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום


ומחזירין את הרוצח
אם מת אחד מהם, חוזר הרוצח מעיר מקלטו, כדכתיב עד מות הכהן הגדול


-----------------------------
משנה ה


כהן גדול פורם מלמטה וההדיוט מלמעלה כהן גדול מקריב אונן ולא אוכל וההדיוט לא מקריב ולא אוכל


ר' עובדיה מברטנורא


כ"ג פורם מלמטה
אם מת לו מת שחייב לקרוע עליו קורע מלמטה בכנף בגדו הסמוך לרגליו. והאי דכתיב ובגדיו לא יפרום, שאינו פורם כשאר כל אדם


מלמעלה
כנגד החזה סמוך לכתף, כשאר העם


אונן
מי שמת לו אחד משבעה קרובים שחייב להתאבל עליו, יום המיתה כולו בין נקבר המת בין לא נקבר הוא אונן דאורייתא, ומיום המיתה ואילך כל זמן שלא נקבר המת הוא אונן דרבנן, ויום הקבורה הוא אונן דרבנן כל אותו היום אפילו לאחר קבורה, ומשנקבר המת ביום ראשון של מיתה כל הלילה שלאחריו הוא אונן דרבנן


כ"ג מקריב אונן ולא אוכל
מן הקדשים. שכן מצינו באהרן ביום שמתו נדב ואביהוא אמר ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה', על האכילה היה מקפיד לא על ההקרבה. ודוקא אהרן שהוא כ"ג, אבל בניו שהיו כהנים הדיוטים היו אסורים אותו היום בין להקריב בין לאכול


Horayos3: 4
וְאֵיזֶהוּ הַמָּשִׁיחַ? הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, לֹא הַמְרֻבֶּה בִבְגָדִים. אֵין בֵּין כֹּהֵן הַמָּשׁוּחַ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לִמְרֻבֵּה בְגָדִים אֶלָּא פַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת.  וְאֵין בֵּין כֹּהֵן מְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה. זֶה וָזֶה שָׁוִין בַּעֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמְצֻוִּין עַל הַבְּתוּלָה, וַאֲסוּרִין עַל הָאַלְמָנָה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין בִּקְרוֹבֵיהֶן, וְלֹא פוֹרְעִין, וְלֹא פוֹרְמִין, וּמַחֲזִירִין אֶת הָרוֹצֵחַ.
Who is the Anointed [Kohen]? The one anointed with the anointing oil, not the one [invested] through the additional vest-ments. There is no difference between the Kohen who is anointed with the anointing oil and the Kohen [invested] through the additional vestments other than the bull which comes for all the commandments.  And there is no difference between a serving Kohen and a Kohen who passed [from his anointment] other than the bull of the day of atonement and the tenth of an ephah. Both (lit., this one and that one) are equal with respect to the Yom Kippur service, and are commanded concerning a virgin, and are forbidden to [marry] a widow; and they may not contract tumah from their [deceased] relatives, do not grow their hair and do not rend [their garments]; and they bring about the return of a murderer.
Horayos3: 5
כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּה, וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָה. כֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב אוֹנֵן וְלֹא אוֹכֵל, וְהַהֶדְיוֹט לֹא מַקְרִיב וְלֹא אוֹכֵל.
The Kohen Gadol rends [his garments] from the bottom, while an ordinary Kohen rends from the top. The Kohen Gadol may sacrifice while an onen but may not eat; the ordinary Kohen may neither sacrifice nor eat.