Playback Rate
Shevi'is 4:1
Shevi'is4: 1
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים: מְלַקֵּט אָדָם עֵצִים, וַאֲבָנִים, וַעֲשָׂבִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ — אֶת הַגַּס הַגַּס. מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵירָה, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא זֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה וְזֶה מְלַקֵּט מִתּוֹךְ שֶׁל זֶה שֶׁלֹּא בְטוֹבָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁיְּקַצֵּץ לָהֶם מְזוֹנוֹת.
At first they used to say [that] a person may gather sticks, stones, and grasses from his [field] in the same manner that he gathers from his neighbor’s [field] — the large [ones]. When the transgressors multiplied, they instituted that each may [only] gather from another’s field without benefit, and needless to say, without apportioning food to them.
Suggestions