Zevachim 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

יוסי בן חוני אומר הנשחטים לשם פסח ולשם חטאת פסולים שמעון אחי עזריה אומר שחטן לשם גבוה מהם כשרין לשם נמוך מהם פסולין כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים פסולין קדשים קלים ששחטן לשם קדשי קדשים כשרין הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרין ושלמים ששחטן לשם בכור לשם מעשר פסולין:

ר' עובדיה מברטנורא

הנשחטים לשם פסח
כל שאר זבחים שנזבחו בארבעה עשר בניסן לשם פסח, פסולים. וכן שנזבחו לשם חטאת בכל זמן, פסולים. כי היכי דאינהו פסולים לשם אחרים. ופליג אתנא קמא דמתניתין דאמר כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים. ואמר איהו, ובלבד שלא ישחטם לשם פסח ולא לשם חטאת

שמעון אחי עזריה
נקרא כן, על שם שעזריה עסק בפרקמטיא והיה מספק צרכי שמעון אחיו שהיה עוסק בתורה, והתנו ביניהם שיהא חלק לעזריה בשכר תלמודו של שמעון

שחטן
לשאר זבחים

לשם גבוה מהן
כדמפרש ואזיל. כשרים

לשם נמוך מהן
לשם זבח שהוא פחות מהן בקדושה

פסולים
דכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה', במורם מהם אין מתחללים, בנמוך מהם מתחללים. ואין הלכה כר' יוסי בן חוני, ולא כשמעון אחי עזריה

בכור ומעשר בהמה
בהמה. נמוכין משלמים, מפני שהשלמים טעונים מתן ארבע, כלומר שתי מתנות שהן ארבע, וסמיכה ונסכים, ותנופת חזה ושוק. משא"כ בבכור ובמעשר דדמן טעון מתנה אחת, ואין סמיכה ונסכים נוהגת בהן, ולא תנופת חזה ושוק

--------------------------------
משנה ג

הפסח ששחטו בשחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו רבי אלעזר בן עזריה בישיבה שכל הזבחים הנאכלים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים

ר' עובדיה מברטנורא

רבי יהושע מכשיר
דחשיב ליה כפסח בשאר ימות השנה, הואיל ואין זמנו עד בין הערבים

בן בתירא פוסל
הואיל ומקצת היום ראוי, הוה ליה כפסח בזמנו. והלכה כבן בתירא

שבעים ושנים זקן
להודיעך שבישיבה אחת היו יושבים וכולן הורו כאיש אחד, לכך תני זקן ולא תנא זקנים

כל הזבחים הנאכלים
אבל עולה לא

ולא הוסיף בן עזאי
על דברי חכמים לפסול חוץ מפסח וחטאת, אלא עולה

Zevachim1: 2

יוֹסֵי בֶּן חוֹנִי אוֹמֵר: הַנִּשְׁחָטִים לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם חַטָּאת פְּסוּלִים. שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה אוֹמֵר: שְׁחָטָן לְשֵׁם גָּבוֹהַּ מֵהֶם, כְּשֵׁרִין; לְשֵׁם נָמוּךְ מֵהֶם, פְּסוּלִין. כֵּיצַד? קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדָשִׁים קַלִּים פְּסוּלִין; קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם קָדְשֵׁי קָדָשִׁים כְּשֵׁרִין. הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם שְׁלָמִים כְּשֵׁרִין, וּשְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם בְּכוֹר, לְשֵׁם מַעֲשֵׂר, פְּסוּלִין.

Yose ben Choni says: [Sacrifices] slaughtered for the pesach designation or the chatas designation are invalid. Shimon the brother of Azaryah says: [If] they were slaughtered for a designation higher than their own, they are valid; for a designation lower than their own, they are invalid. How so? Most holy offerings which he slaughtered for an offering of lesser holiness designation are invalid; offerings of lesser holiness which he slaughtered for a most holy offering designation are valid. The bechor- and the maaser-offerings which were slaughtered for the shelamim designation are valid, and shelamim-offerings which he slaughtered for the bechor [or] the maaser designation are invalid.

Zevachim1: 3

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּשַׁחֲרִית בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ — רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַכְשִׁיר כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר; בֶּן בְּתֵירָא פּוֹסֵל כְּאִלּוּ נִשְׁחַט בֵּין הָעַרְבַּיִם. אָמַר שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי: מְקֻבָּל אֲנִי מִפִּי שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם זָקֵן, בְּיוֹם שֶׁהוֹשִׁיבוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה, שֶׁכָּל הַזְּבָחִים הַנֶּאֱכָלִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, כְּשֵׁרִים, אֶלָּא שֶׁלֹּא עָלוּ לַבְּעָלִים מִשׁוּם חוֹבָה; חוּץ מִן הַפֶּסַח וּמִן הַחַטָּאת. וְלֹא הוֹסִיף בֶּן עַזַּאי אֶלָּא הָעוֹלָה, וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

A pesach-offering which was slaughtered on the morning of the fourteenth [of Nissan] for a designation other than its own — R’ Yehoshua validates [it] as if it had been slaughtered on the thirteenth; [but] Ben Beseira invalidates [it] as if it had been slaughtered in the afternoon. Said Shimon ben Azai: I have received a tradition from the seventy-two Sages, on the day that they appointed R’ Elazar ben Azaryah to the Yeshivah, that all sacrifices that are eaten, which were slaughtered for a designation other than their own, are valid; but they are not credited to the owner as fulfillment of his obligation; except for the pesach- and chatas-offerings. Ben Azai added only the olah offering, but the Sages did not concur with him.

Suggestions