Zevachim 3:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שליא בחוץ לא פיגל המולק תורין בפנים לאכול ביציהם בחוץ לא פיגל חלב המוקדשין וביצי תורין אין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא

ר' עובדיה מברטנורא

השוחט את המוקדשין
כל היכא דנקט האי לישנא מיירי בנקבות

לאכול שליל
שבמעיה

או שליא
העור החופה את הולד. אין מחשבה זו פוסלת את הזבח. דשליל ושליא לאו גופא דזיבחא הוא

לא פיגל
הכי קאמר, השוחט את המוקדשין לאכול שליל או שליא חוץ למקומו, לא פסל. ואם חשב לאכול מהן חוץ לזמנו, לא פיגל

חלב המוקדשין וביצי תורין אין חייבין עליהן משום פיגול
אם פגל בזבח ואכל מחלב שבדדיה, לא מחייב עליה משום פגול, דלאו גופא דזיבחא הוא

-------------------------------
משנה ו

שחטו על מנת להניח דמו או את אמוריו למחר או להוציאן לחוץ רבי יהודה פוסל וחכמים מכשירין שחטו על מנת ליתנו על גבי הכבש שלא כנגד היסוד ליתן את הנתנין למטה למעלה ואת הנתנין למעלה למטה את הנתנין בפנים בחוץ ואת הנתנין בחוץ בפנים שיאכלוהו טמאים שיקריבוהו טמאים שיאכלוהו ערלים שיקריבוהו ערלים לשבר עצמות הפסח ולאכול ממנו נא לערב דמו בדם פסולין כשר שאין המחשבה פוסלת אלא חוץ לזמנו וחוץ למקומו והפסח והחטאת שלא לשמן

ר' עובדיה מברטנורא

להניח את דמו או את אמוריו למחר
לא שיקטירם למחר, דהאי מחשבת חוץ לזמנו היא ופגול גמור הוי. אלא על מנת שיניח הכל למחר ולא יקטירם

ר' יהודה פוסל
הואיל ומיפסל בהוצאה ובהנוח, מיפסל נמי במחשבת הוצאה והנוח. וכשם שאם הניחן למחר פסול, דדם נפסל בשקיעת החמה, כך אם חשב עליהן להניחם למחר, פסל

וחכמים מכשירין
הואיל ולא חשב לא להקטיר ולא לזרוק ולא לאכול חוץ לזמנו, וכן לא חשב לא להקטיר ולא לזרוק ולא לאכול חוץ למקומו, אע"פ שחשב להניח למחר או להוציא חוץ למקומו, לא פסל. והלכה כחכמים. והא דלא פסל ר' יהודה במחשב בדמים הנתנין למטה לתת אותם למעלה הואיל ואם עשה כן פסל, משום דסבירא ליה לר' יהודה שהחושב לזרוק הדם על המזבח אפילו שלא במקומו כאילו חשב לזרקו במקומו, ובלבד שלא יחשוב לזרוק חוץ לעזרה

Zevachim3: 5

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַמֻּקְדָּשִׁין לֶאֱכוֹל שְׁלִיל אוֹ שִׁלְיָא, בַּחוּץ — לֹא פִגֵּל. הַמּוֹלֵק תּוֹרִין בִּפְנִים לֶאֱכוֹל בֵּיצֵיהֶם בַּחוּץ, לֹא פִגֵּל. חֲלֵב הַמֻּקְדָּשִׁין וּבֵיצֵי תוֹרִין — אֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל, וְנוֹתָר, וְטָמֵא.

[If] one slaughters consecrated [animals] with the intent to eat its fetus or afterbirth, outside — he has not rendered [it] piggul. [If] one performs melikah on turtledoves within [the Courtyard] in order to eat their eggs outside, he has not rendered it piggul. The milk of consecrated [animals] and the eggs of turtledoves — one is not liable in regard to them for piggul, nossar, or tamei.

Zevachim3: 6

שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לְהָנִיחַ דָּמוֹ אוֹ אֶת אֵמּוּרָיו לְמָחָר, אוֹ לְהוֹצִיאָן לַחוּץ — רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל; וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. שְׁחָטוֹ עַל מְנָת לִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַכֶּבֶשׁ, שֶׁלֹּא כְנֶגֶד הַיְסוֹד, לִתֵּן אֶת הַנִּתָּנִין לְמַטָּה לְמַעְלָה, וְאֶת הַנִּתָּנִין לְמַעְלָה לְמַטָּה, אֶת הַנִּתָּנִין בִּפְנִים בַּחוּץ, וְאֶת הַנִּתָּנִין בַּחוּץ בִּפְנִים, שֶׁיֹּאכְלוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ טְמֵאִים, שֶׁיֹּאכְלוּהוּ עֲרֵלִים, שֶׁיַּקְרִיבוּהוּ עֲרֵלִים, לְשַׁבֵּר עַצְמוֹת הַפֶּסַח, וְלֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ נָא, לְעָרֵב דָּמוֹ בְּדַם פְּסוּלִין — כָּשֵׁר; שֶׁאֵין הַמַּחֲשָׁבָה פוֹסֶלֶת אֶלָּא חוּץ לִזְמַנּוֹ וְחוּץ לִמְקוֹמוֹ, וְהַפֶּסַח וְהַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָן.

[If] he slaughtered it with the intent to leave its blood or its sacrificial parts until the next day, or to take them outside [the Courtyard] — R’ Yehudah invalidates [the offering]; but the Sages validate [it]. [If] he slaughtered it with the intent to apply it to the ramp, [or] not opposite the [Altar] base, [or] to apply that which should be applied to the lower [part of the Altar] above, [or] to apply that which should be applied to the upper [part of the Altar] below, [or to apply] that which should be applied within [the Sanctuary] on the outside, or that which should be applied outside [the Sanctuary] within [it], [or] so that people who are tamei should eat it, [or] so that people who are tamei should offer it up [on the Altar], [or] so that uncircumcised persons should eat it, [or] so that uncircumcised persons should offer it up, [or] to break the bones of a pesach-offering, or to eat of it half raw, [or] to mix its blood with blood that is disqualified — it is valid; for intent does not invalidate except for [the intent to consume] beyond its time and outside its area, and [the intention to slaughter] the pesach and chatas offerings for a designation other than their own.

Suggestions