פרק ד
משנה א
בית שמאי אומרים כל הנתנין על מזבח החיצון שאם נתנן מתנה אחת כפר ובחטאת שתי מתנות ובית הלל אומרים אף חטאת שנתנה מתנה אחת כפר לפיכך אם נתן את הראשונה כתיקנה ואת השנייה חוץ לזמנה כפר נתן את הראשונה חוץ לזמנה ואת השנייה חוץ למקומה פיגול וחייבין עליו כרת
ר' עובדיה מברטנורא
בית שמאי אומרים כל הנתנין על מזבח החיצון יש מהן שטעונין ארבע מתנות. ויש מהן שטעונין שתים שהם ארבע. ויש שטעונים מתנה אחת, כדתנן באידך פרקין. והשתא קאמר דכולן שלא נתן אלא מתנה אחת בדיעבד כפר, דכתיב ודם זבחיך ישפך, שפיכה אחת משמע, מדלא כתיב סביב דמשמע שתי מתנות שהן ארבע
ובחטאת שתי מתנות שלש פרשיות נאמרו בחטאות החיצונות בויקרא, אחת בשעיר נשיא, ושתים בחטאות יחיד, אחת בכבשה ואחת בשעירה. בשתים כתיב על קרנת חסר, והאחת מלא. ובית שמאי יש להן יש אם למקרא, הרי כאן ששה, ואין במזבח אלא ארבע, והשתים יתירות לא נאמרו אלא ששנאן הכתוב לעכב. ובית הלל סברי אהני מקרא דמשמע שש, ואהני מסורת דמשמע, ארבע הילכך טפי חדא אמסורת ובצר חדא ממקרא והוו להו חמש, ארבע למצוה וחד לעכב, ואם נתן מתנה אחת כפר
לפיכך חטאת וכל הזבחים לבית הלל, ולבית שמאי שאר הזבחים חוץ מחטאת, נתן את הראשונה כתקנה ואת השניה במחשבת אכילת בשר חוץ לזמנה, כיפר, וכשר הקרבן ליקרב ע"י מתנה ראשונה, דאין השניה מתרת הבשר, שהרי הותר ע"י מתנה ראשונה, הלכך אינה מפגלת
נתן את הראשונה חוץ לזמנה כו' פיגול וחייבין עליו כרת שאין מחשבת חוץ למקומו דשניה מוציאתו מידי פגול, שהרי הוקבע בראשונה שקרבו כל מתיריו
--------------------------------- משנה ב כל הנתנין על מזבח הפנימי שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר לפיכך אם נתן כולן כתקנן ואחת שלא כתקנה פסול ואין בו כרת
ר' עובדיה מברטנורא
אם חסר אחת מכל המתנות לא כפר דבפר העלם דבר כתיב ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו, ומקרא שאין צריך הוא, שהרי כל עבודותיו נתפרשו בו, אלא לכפול באזהרת הזאות שבו הוא דאתא. והכי משמע, ועשה לו כאשר כתבתי לך עשיותיו, ושנה עליהם לעכב שאם חסר אחת מן המתנות לא כפר
לפיכך אם נתנן כולן כתקנן הואיל וכולן מתירות, אין זו מתרת בלא זו ואין זו מפגלת בלא זו
ואחת שלא כתקנה במחשבת חוץ לזמנו
פסול שלא הותר בראשונות
ואין בו כרת שאין מפגלים בחצי מתיר