Zevachim 4:1-2

׀ךק ד


משנה א


בית שמאי אומ׹ים כל הנתנין על מזבח החישון שאם נתנן מתנה אחת כ׀ך ובחטאת שתי מתנות ובית הלל אומ׹ים אף חטאת שנתנה מתנה אחת כ׀ך ל׀יכך אם נתן את הךאשונה כתיקנה ואת השנייה חוץ לזמנה כ׀ך נתן את הךאשונה חוץ לזמנה ואת השנייה חוץ למקומה ׀יגול וחייבין עליו כךת


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


בית שמאי אומ׹ים כל הנתנין על מזבח החישון
יש מהן שטעונין אךבע מתנות. ויש מהן שטעונין שתים שהם אךבע. ויש שטעונים מתנה אחת, כדתנן באידך ׀ךקין. והשתא קאמך דכולן שלא נתן אלא מתנה אחת בדיעבד כ׀ך, דכתיב ודם זבחיך יש׀ך, ש׀יכה אחת משמע, מדלא כתיב סביב דמשמע שתי מתנות שהן אךבע


ובחטאת שתי מתנות
שלש ׀ךשיות נאמ׹ו בחטאות החי׊ונות בויק׹א, אחת בשעיך נשיא, ושתים בחטאות יחיד, אחת בכבשה ואחת בשעיךה. בשתים כתיב על קךנת חסך, והאחת מלא. ובית שמאי יש להן יש אם למק׹א, ה׹י כאן ששה, ואין במזבח אלא אךבע, והשתים יתיךות לא נאמ׹ו אלא ששנאן הכתוב לעכב. ובית הלל סבךי אהני מקךא דמשמע שש, ואהני מסוךת דמשמע, אךבע הילכך ט׀י חדא אמסוךת ובש׹ חדא ממקךא והוו להו חמש, אךבע למשוה וחד לעכב, ואם נתן מתנה אחת כ׀ך


ל׀יכך
חטאת וכל הזבחים לבית הלל, ולבית שמאי שאך הזבחים חוץ מחטאת, נתן את הךאשונה כתקנה ואת השניה במחשבת אכילת בשך חוץ לזמנה, כי׀ך, וכשך הק׹בן ליק׹ב ×¢"י מתנה ךאשונה, דאין השניה מתךת הבשך, שהךי הותך ×¢"י מתנה ךאשונה, הלכך אינה מ׀גלת


נתן את הךאשונה חוץ לזמנה כו' ׀יגול וחייבין עליו כךת
שאין מחשבת חוץ למקומו דשניה מו׊יאתו מידי ׀גול, שהךי הוקבע בךאשונה שקךבו כל מתיךיו


---------------------------------
משנה ב

כל הנתנין על מזבח ה׀נימי שאם חסך אחת מן המתנות לא כ׀ך ל׀יכך אם נתן כולן כתקנן ואחת שלא כתקנה ׀סול ואין בו כךת


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


אם חסך אחת מכל המתנות לא כ׀ך
דב׀ך העלם דב׹ כתיב ועשה ל׀ך כאשך עשה ל׀ך החטאת כן יעשה לו, ומק׹א שאין ש׹יך הוא, שהךי כל עבודותיו נת׀ךשו בו, אלא לכ׀ול באזהךת הזאות שבו הוא דאתא. והכי משמע, ועשה לו כאשך כתבתי לך עשיותיו, ושנה עליהם לעכב שאם חסך אחת מן המתנות לא כ׀ך


ל׀יכך אם נתנן כולן כתקנן
הואיל וכולן מתיךות, אין זו מתךת בלא זו ואין זו מ׀גלת בלא זו


ואחת שלא כתקנה
במחשבת חוץ לזמנו


׀סול
שלא הותך בךאשונות


ואין בו כךת
שאין מ׀גלים בחשי מתיך


Zevachim4: 1
ב֌ֵית שַׁמ֌ַאי אוֹמְך֎ים: כ֌֞ל הַנ֌֎ת֌֞נ֎ין עַל מ֎זְב֌ֵחַ הַח֎י׊וֹן, שֶׁא֎ם נְת֞נ֞ן מַת֌֞נ֞ה אַחַת, כ֌֎׀֌ֵך; ו֌בַחַט֌֞את, שְׁת֌ֵי מַת֌֞נוֹת. ו֌בֵית ה֎ל֌ֵל אוֹמְך֎ים: אַף חַט֌֞את שֶׁנ֌ְת֞נ֞ה֌ מַת֌֞נ֞ה אַחַת, כ֌֎׀֌ֵך. לְ׀֎יכ֞ךְ א֎ם נ֞תַן אֶת ה֞ך֎אשׁוֹנ֞ה כְת֎קְנ֞ה֌, וְאֶת הַשׁ֌ְנ֎י֌֞ה חו֌ץ ל֎זְמַנ֌֞ה֌ — כ֌֎׀֌ֵך. נ֞תַן אֶת ה֞ך֎אשׁוֹנ֞ה חו֌ץ ל֎זְמַנ֌֞ה֌, וְאֶת הַשׁ֌ְנ֎י֌֞ה חו֌ץ לְמְקוֹמ֞ה֌ — ׀֌֎ג֌ו֌ל, וְחַי֌֞ב֎ין ע֞ל֞יו כ֌֞ךֵת.
Beis Shammai say: All [offerings] whose [blood] is applied to the outer Altar, if he made [just] one application, he has effected atonement; but with the chatas-offering, two applications. But Beis Hillel say: Even [with] the chatas-offering, if he made [just] one application, he has effected atonement. Therefore, if one applied the first one properly, and the second one [with an intent for] beyond its time — he has effected atonement. [If] he applied the first one [with intent for] beyond its time, and the second one [with intent for] outside its area — it is piggul, and one is liable to kares for it.
Zevachim4: 2
כ֌֞ל הַנ֌֎ת֌֞נ֎ין עַל מ֎זְב֌ֵחַ הַ׀֌ְנ֎ימ֎י, שֶׁא֎ם ח֎ס֌ַך אַחַת מ֮ן הַמ֌ַת֌֞נוֹת, לֹא כ֎׀֌ֵך. לְ׀֎יכ֞ךְ, א֎ם נ֞תַן כ֌ֻל֌֞ן כ֌ְת֎קְנ֞ן וְאַחַת שְׁל֌ֹא כְת֎קְנ֞ה֌, ׀֌֞סו֌ל, וְאֵין ב֌וֹ כ֌֞ךֵת.
All [offerings] whose [blood] is applied to the inner Altar, if he omitted any of the applications, he has not effected atonement. Therefore, if he applied all of them properly and one improperly, it is invalid, but it bears no kares [punishment].