משנה ג
חמשה שערים היו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה קיפונוס מן המערב משמש כניסה ויציאה טדי מן הצפון לא היה משמש כלום שער המזרחי עליו שושן הבירה צורה שבו כהן גדול השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר המשחה
ר' עובדיה מברטנורא
משמשין כניסה ויציאה שבהן היו נכנסין ויוצאים להר הבית
קיפונוס מן המערב שער של הר הבית שבצד מערב קיפונוס שמו, ושל צפון טדי שמו
עליו שושן הבירה צורה כשעלו מן הגולה צוו להם מלכי פרס לצייר צורת שושן הבירה על שערי הבית, כדי שיהיה להם מורא מלכות, וציירוהו בשער המזרח
כהן גדול השורף את הפרה מתניתין ר' מאיר היא דסבר אין פרה אדומה נשרפת אלא בכהן גדול. ואינה הלכה
וכל מסעדיה כל הכהנים המסייעים וסועדים לכהן השורף אותה
להר המשחה להר הזיתים שהוא במזרחו של ירושלים, שם היו שורפין את הפרה
-------------------------------- משנה ד
שבעה שערים היו בעזרה שלשה בצפון ושלשה בדרום ואחד במזרח שבדרום שער הדלק שני לו שער הבכורות שלישי לו שער המים שבמזרח שער נקנור ושתי לשכות היו לו אחת מימינו ואחת משמאלו אחת לשכת פנחס המלביש ואחת לשכת עושי חביתין
ר' עובדיה מברטנורא
שער הדלק על שם שהיו מכניסים דרך שם עצים של מערכה הדולקים על המזבח נקרא שער הדלק
שני לו שער הבכורות גרסינן, ששם היו מכניסים הבכורות ששחיטתן בדרום
שער המים כדכתיב בספר יחזקאל והנה מים מפכים מן הכתף הימנית, והיינו דרום שקרוי ימין כדכתיב צפון וימין. וראה יחזקאל בנבואה שהיו מים יוצאים מבית קודש הקדשים דקים כקרני חגבים וכשמגיעים לשער זה נעשים כמלוא פי פך קטן, והיינו דקרי להם מים מפכים
שער ניקנור מפורש במסכת יומא
פנחס המלביש ממונה היה להלביש הכהנים בשעת עבודה ולהפשיטן אחר עבודה ולשמור בגדי כהונה
לשכת עושי חביתין בה היו עושין המנחה שכהן גדול מקריב בכל יום מחציתה בבוקר ומחציתה בערב, ועל שם שנאמר בה על מחבת בשמן תיעשה, נקראת חביתין