Parah 11:1-2

פרק יא

משנה א

צלוחית שהניחה מגולה ובא ומצאה מכוסה פסולה הניחה מכוסה ובא ומצאה מגולה אם יכולה החולדה לשתות הימנה או נחש לדברי רבן גמליאל אי שירד בה טל בלילה פסולה החטאת אינה נצולה בצמיד פתיל ומים שאינן מקודשין נצולין בצמיד פתיל

ר' עובדיה מברטנורא

צלוחית של מי חטאת

ובא ומצאה מכוסה פסולה שאני אומר אדם נכנס לשם וכסה אותה, ורוב בני אדם אין טהורין לחטאת

אם יכולה חולדה לשתות ממנה פסולה אבל אם אינה יכולה לשתות לא פסלינן להו מטעם שמא אדם טמא נכנס וגילה אותה, דאין דרך בני אדם לגלות אלא לכסות מפני השרצים, אבל שרצים דרכן לגלות ואין דרכן לכסות. ודוקא מכוסה ומצאה מגולה חיישינן לחולדה, אבל מגולה ומצאה מגולה כמו שהניחה, לא חיישינן, אע"פ שחשו לספק מים מגולין, דחמירא סכנתא מאיסורא

או נחש לדברי רבן גמליאל דאמר לעיל אף הנחש פוסל מפני שהוא מקיא

החטאת אפר חטאת או מים המקודשים שהיו באוהל המת בתוך כלי שיש עליו צמיד פתיל

אינן נצולין ונפסלין. מדכתיב והניח במקום טהור והאי לאו מקום טהור הוא. אבל כלים העומדים להניח בהן מי חטאת או אפר חטאת, וכן אזוב המתוקן להזות בו, ניצולין בצמיד פתיל

-------------------------------------- משנה ב

כל הספק טהור לתרומה טהור לחטאת כל התלוי לתרומה נשפך לחטאת אם עשו על גביו טהרות תלויות הרפפות טהורות לקדש ולתרומה ולחטאת רבי אליעזר אומר הרעדות טמאות לחטאת

ר' עובדיה מברטנורא

כל הספק טהור לתרומה כל ספק שאם נולד אותו ספק בתרומה התרומה טהורה, אם נולד כיוצא בו בחטאת טהור

וכל התלוי לתרומה וכל ספק שאם נולד בתרומה תולין לא אוכלין ולא שורפין, אם נולד כיוצא בו בחטאת, ישפך האפר או המים המקודשין. ובמסכת טהרות פרק הזורק טומאה, תנינן להו לספק הטהור ולספק שעל ידיו תולין בתרומה

אם עשו על גביו טהרות אם הזה באפר זה שנטמא בספק התלוי לתרומה, ועשה טהרות ע"י אותה הזאה, תולין אותן טהרות ולא אוכלין ולא שורפין

הרפפות כמין שבכות של עץ

טהורות לקודש לתרומה ולחטאת לפי שאינן כלים וגם אינן ראויין למדרס

והרעדות עצים שאינן מהודקים יפה זה בזה וכשאדם נשען עליהם רועדים ומתנענעים

טמאות לחטאת פעמים שאדם יושב עליהן וראויין ליטמא מושב. ואין הלכה כר' אליעזר