Yadayim 4:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

תרגום שבעזרא ושבדניאל מטמא את הידים תרגום שכתבו עברית ועברית שכתבו תרגום וכתב עברי אינו מטמא את הידים לעולם אינו מטמא עד שיכתבנו אשורית על העור ובדיו

ר' עובדיה מברטנורא

תרגום שכתבו עברית

תרגום שבדניאל ועזרא וכגון כדנא תימרון להון שבירמיה אם כתבו בלשון הקודש, וכן דברי הנביא הנאמרים בלשון הקודש שכתבן תרגום, אין מטמאים את הידים

כתב עברי

הכתב שבא מעבר הנהר. והכותיים כותבים בו עד היום, וישראל היו משתמשין באותו כתב בדברי חול. ובמטבעות של כתב הנמצאים בידינו היום שהיו מזמן מלכי ישראל, מפותחות באותו כתב. אבל הכתב שאנו כותבים בו ספרים היום, כתב אשורי הוא נקרא, והוא הכתב שהיה בלוחות. ונקרא אשורי, שהוא המאושר שבכתיבות, לשון באשרי כי אשרוני בנות

----------------------------------------

משנה ו

אומרים צדוקים קובלין אנו עליכ' פרושים שאתם אומרים כתבי הקודש מטמאין את הידים וספרי הומריס אינו מטמא את הידים א"ר יוחנן בן זכאי וכי אין לנו על הפרושים אלא זו בלבד הרי הם אומרים עצמות חמור טהורים ועצמות יוחנן כהן גדול טמאים אמרו לו לפי חבתן היא טומאתן שלא יעשה אדם עצמות אביו ואמו תרוודות אמר להם אף כתבי הקדש לפי חבתן היא טומאתן וספרי הומריס שאינן חביבין אינן מטמאין את הידים

ר' עובדיה מברטנורא

אומרין צדוקין

המכחישין תורה שבעל פה נקראים צדוקים, על שם צדוק וביתוס תלמידיו של אנטיגנוס איש סוכו שהתחילו בקלקלה זו תחילה. לפי ששמעו מאנטיגנוס רבן אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס. אמרו, אפשר פועל טורח ועושה מלאכה כל היום כולו ולערב אינו מקבל שכר, ופירשו מדברי חכמים, ונתחברו עמהם כתות מישראל, ועד היום הזה נשארו מהם פליטים במצרים בדמשק ובקוסטאנטינ"א, והם לשכים בעינינו ולצנינים בצדנו, ואנו קורים להם קראים, לפי שאין להם אלא המקרא בלבד

קובלין אנו עליכם

מתרעמים אנו על מדותיכם

פרושים

לחכמי ישראל היו קורין פרושים, לפי שאוכלין חוליהן בטהרה ופרושים ממגע עם הארץ, דתנן בגדי עם הארץ מדרס כו

תרוודות

כפות שאוכלים בהן. לשון מלא תרווד רקב

אף ספרי הקודש לפי חיבתן היא טומאתן

שלא יעשם אדם שטיחין על גבי בהמה. ולפי דבריהם היה משיב להם, ולא לפי האמת. דטעמא דספרי הקודש מטמאין את הידים, כדי שלא יביאו הספרים לידי פסידא, שהעכברים המצויין אצל האוכלים היו מפסידים את הספרים, כדפרשינן בסוף זבים

Yadayim4: 5

תַּרְגוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיאֵל — מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. תַּרְגוּם שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית וְעִבְרִית שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגוּם, וּכְתָב עִבְרִי — אֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. לְעוֹלָם אֵינוֹ מְטַמֵּא, עַד שֶׁיִּכְתְּבֶנּוּ אַשּׁוּרִית עַל הָעוֹר וּבַדְּיוֹ.

The Aramaic texts in Ezra and in Daniel render tamei hands [that touch them]. Aramaic [text] that one wrote in Hebrew or Hebrew [text] that one wrote in Aramaic, and Ivri script, do not render tamei hands [that touch them]. [A scroll of Scripture] never imparts tumah unless one writes it in Ashuri script, on parchment with ink.

Yadayim4: 6

אוֹמְרִים צְדוֹקִים: קוֹבְלִין אָנוּ עֲלֵיכֶם פְּרוּשִׁים, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים: כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם, וְסִפְרֵי הֳמִירָם אֵינָם מְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: וְכִי אֵין לָנוּ עַל הַפְּרוּשִׁים אֶלָּא זוֹ בִּלְבַד? הֲרֵי הֵם אוֹמְרִים: עַצְמוֹת חֲמוֹר טְהוֹרִים, וְעַצְמוֹת יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל טְמֵאִים. אָמְרוּ לוֹ: לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ תַּרְוָדוֹת. אָמַר לָהֶם: אַף כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ לְפִי חִבָּתָן הִיא טֻמְאָתָן, וְסִפְרֵי הֳמֵירָם שֶׁאֵינָן חֲבִיבִין אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּדַיִם.

The Sadducees say: We have a complaint against you, Perushim, for you say that holy scrolls render tamei hands [that touch them] and heretical books do not render tamei hands [that touch them]. Rabban Yochanan ben Zakai said: Is this the only thing we have against the Perushim? Why, they say [that] the bones of a donkey are tahor, but the bones of Yochanan the High Priest are tamei. They said to him: Their tumah is on account of their affection, so that a person should not make the bones of his father and mother into spoons. He said to them: [As regards] holy scrolls, too, their tumah is on account of their affection, but heretical books, which are not [held] dear, do not render tamei hands [that touch them].

Suggestions