משנה יא
באר אחאב ומערת פמייס כשרה המים שנשתנו ושנויין מחמת עצמן כשרין אמת המים הבאה מרחוק כשרה ובלבד שישמרנה שלא יפסיקנה אדם ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת באר שנפל לתוכה חרסית או אדמה ימתין לה עד שתצל דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר אינו צריך להמתין
ר' עובדיה מברטנורא
באר אחאב
לא אתפרש היכן הוא, והא קמ"ל דמים חיים הן
ומערת פמייס
מערה הסמוכה לעיר דן שמשם ירדן יוצא. ובלשון ישמעאל קורין לדן בניי"ס
ר' יהודה אומר הרי היא בחזקת מותרת
ואין הלכה כר' יהודה
עד שתצל
עד שיחזרו המים צלולים כדמעיקרא. ואין הלכה כר' ישמעאל
----------------------
פרק ט
משנה א
צלוחית שנפל לתוכה מים כל שהן ר"א אומר יזה שתי הזיות וחכמים פוסלין ירד לתוכה טל ר"א אומר יניחנה בחמה והטל עולה וחכמים פוסלין נפל לתוכה משקין ומי פירות יערה וצריך לנגב דיו קומוס וקנקנתום וכל דבר שהוא רושם יערה ואינו צריך לנגב
ר' עובדיה מברטנורא
צלוחית
כלי שנותנים בו המים המקודשים לאחר שהשליך האפר לתוכן קרוי צלוחית, והכלי שנותנים בו המים כדי לקדשן קודם שיתנו בה האפר, קרוי שוקת
מים כל שהן
שאינן כשרים להזאה
יזה שתים
שאם מזה אחת, שמא אין כאן מן הכשרים, אבל כי מזה שתים, אי אפשר דליכא בחדא מנייהו מן הכשרים. והזאה אינה צריכה שיעור
וחכמים פוסלים
קסברי הזאה צריכה שיעור ואין מצטרפין ההזאות. והלכה כחכמים. ורמב"ם פירש, יזה שתי הזאות וישליכם חוץ לכלי וישאר השאר מי חטאת כשרים. ופליאה היא בעיני, דבפרק כל הזבחים בגמרא משמע כמו שפירשתי
יניחנה בחמה והטל עולה
שדרך הטל לעלות כנגד החמה. וכן הוא אומר ויהי בבוקר ותעל שכבת הטל. ואין הלכה כר' אליעזר
יערה וכו
מריק מה שבתוך הכלי, ואינו כשר להניח בו מי חטאת עד שינגב מן המשקים ומי פירות
יערה ואינו צריך לנגב
דאם איתא דנשאר ממנו בכלי היה רישומו ניכר