Parah 7:9-10

משנה ט

מי שהיו מימיו על כתפו והורה הוראה והראה לאחרים את הדרך והרג נחש ועקרב ונטל אוכלים להצניעם פסול אוכלין לאכלן כשר הנחש והעקרב שהיו מעכבים אותו כשר א"ר יהודה זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה בין עמד בין לא עמד פסול דבר שאינו משום מלאכה עמד פסול ואם לא עמד כשר

ר' עובדיה מברטנורא

והורה הוראה להתיר או לאסור, לטמא או לטהר, לפטור או לחייב

ודבר שאינו משום מלאכה כגון הוראה ומראה את הדרך

אם עמד שנתעכב שם בשביל זה

פסול משום היסח הדעת. וכן הלכה

-------------------

משנה י

המוסר מימיו לטמא פסולין ולטהור כשרין ר' אליעזר אומר אף לטמא כשרין אם לא עשו הבעלים מלאכה

ר' עובדיה מברטנורא

המוסר מימיו לטמא לשמרן

פסולים בין עשו הבעלים הראשונים מלאכה בין לא עשו הבעלים הראשונים מלאכה, דבחזקת השומר קיימי והוא אינו מקפיד לשומרן מפני שהוא טמא, והתורה אמרה למשמרת למי נדה

ולטהור כשרים ואפילו עשו הבעלים הראשונים מלאכה, שכבר יצאו מרשות בעלים וקיימו ברשות שומר. ומיהו אם השומר עשה מלאכה, פסולים

אף לטמא כשרים דסבר ר' אליעזר המוסר מימיו לטמא, בחזקת הבעלים הראשונים קיימו, הלכך אם לא עשו הבעלים מלאכה כשרים. ואין הלכה כר' אליעזר