Middos 1:9-2:1 - Mishna Yomit

משנה ט

ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבועה בה ושלשלת שהמפתחות היו תלויות בה הגיע זמן הנעילה הגביה את הטבלא בטבעת ונטל את המפתחות מן השלשלת ונעל הכהן מבפנים ובן לוי ישן לו מבחוץ גמר מלנעול החזיר את המפתחות לשלשלת ואת הטבלא למקומה נתן כסותו עליה ישן לו אירע קרי באחד מהם יוצא והולך לו במסיבה ההולכת תחת הבירה והנרות דולקים מכאן ומכאן עד שהוא מגיע לבית הטבילה רבי אלעזר בן יעקב אומר במסיבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי

ר' עובדיה מברטנורא

הגיע זמן הנעילה

לנעול שערי העזרה

הכהן מבפנים ובן לוי יושב לו מבחוץ

שהלוים טפלים לכהנים, כמה שנאמר וילוו עליך וישרתוך. הלכך בבית אבטינס ובבית הנצוץ שהיו עליות, היו הכהנים שומרים למעלה ולוים למטה. ובית המוקד שלא היתה אלא כיפה על הארץ, היה כהן מבפנים ובן לוי מבחוץ

במסיבה

במחילה המהלכת תחת הבירה, שמחילה היתה תחת המקדש. וכל המקדש קרוי בירה, כדכתיב אל הבירה אשר הכינותי. ומפני שהיה בעל קרי, לא היה מהלך דרך העזרה אלא דרך המחילות, דקיימא לן מחילות לא נתקדשו

והנרות דולקים

במחילה מכאן ומכאן

במסיבה ההולכת תחת החיל

יוצא, ואינו חוזר לבית המוקד לפי שהוא טבול יום. ואין הלכה כר' אליעזר בן יעקב, אלא כדתנן בריש תמיד, בא וישב לו אצל אחיו הכהנים בבית המוקד עד שהשערים נפתחים יוצא והולך לו, שאע"ג שטבול יום אסור ליכנס לעזרת נשים דהיינו מחנה לויה, לזה הקלו, לפי שנטמא בפנים

-------------------------

פרק ב

משנה א

הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה רובו מן הדרום שני לו מן המזרח שלישי לו מן הצפון מיעוטו מן המערב מקום שהיה רוב מדתו שם היה רוב תשמישו

ר' עובדיה מברטנורא

הר הבית היה חמש מאות אמה

מוקף חומה סביב

רובו מן הדרום שני לו מן המזרח

כלומר, הרוחק שיש מחומת הר הבית לחומת העזרה לצד דרום, יותר מן הרוחק שיש ביניהן מצד מזרח. והרוחק שיש ביניהן מצד מזרח יותר מן הרוחק שיש ביניהן לצד צפון, והצפוני יותר מן המערב

Middos1: 9

וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, וְטַבְלָא שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ, וְשַׁלְשֶׁלֶת שֶׁהַמַּפְתֵּחוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת בָּהּ. הִגִּיעַ זְמַן הַנְּעִילָה, הִגְבִּיהַּ אֶת הַטַּבְלָא בַטַּבַּעַת וְנָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת מִן הַשַּׁלְשֶׁלֶת, וְנָעַל הַכֹּהֵן מִבִּפְנִים, וּבֶן לֵוִי יָשֵׁן לוֹ מִבַּחוּץ. גָּמַר מִלִּנְעֹל, הֶחֱזִיר אֶת הַמַּפְתֵּחוֹת לַשַּׁלְשֶׁלֶת וְאֶת הַטַּבְלָא לִמְקוֹמָהּ. נָתַן כְּסוּתוֹ עָלֶיהָ, יָשַׁן לוֹ. אֵרַע קֶרִי בְאֶחָד מֵהֶם, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בִמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִים מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. רַבִּי אֱלִ[י]עֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בִּמְסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַחֵיל, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בְטָדִי.

And there was a hollow place there [that measured] one amah by one amah, and a marble tile with a ring was fixed in it, and a chain upon which the keys were hung. When the time to lock [the gates] arrived, [the Kohen] would lift the tile with the ring and remove the keys from the chain, and then the Kohen would lock [the gates] from the inside, [while] the Levi was sleeping outside. When [the Kohen] finished locking [the gates], he would return the keys to the chain and the tile to its place. He would then place his covering upon [the tile] and go to sleep. If one of [the Kohanim] experienced a seminal emission, he would exit [the Hall of the Fire] and proceed through the tunnel that went under the Birah, and there were lamps burning here and there, until he reached the immersion room. R’ Eliezer ben Yaakov says: He would leave through a [second] tunnel that went under the Cheil, and he would exit [the Temple Mount] and go on his way, via Tadi.

Middos2: 1

הַר הַבַּיִת הָיָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת אַמָּה. רֻבּוֹ מִן הַדָּרוֹם; שֵׁנִי לוֹ מִן הַמִּזְרָח; שְׁלִישִׁי לוֹ מִן הַצָּפוֹן; מִעוּטוֹ מִן הַמַּעֲרָב. מָקוֹם שֶׁהָיָה רֹב מִדָּתוֹ, שָׁם הָיָה רֹב תַּשְׁמִישׁוֹ.

The Temple Mount was five hundred amos by five hundred amos. The majority of [the space] was in the south; [the] second [largest area] was in the east; [the] third [largest area] was in the north; [the] minority of [space] was in the west. The area that had the greatest size also saw the most use.

Suggestions