פרק ד
משנה א
הכובש השולק המולח חייב המכמן באדמה פטור המטבל בשדה פטור הפוצע זיתים שיצא מהם השרף פטור הסוחט זיתים על בשרו פטור אם סחט ונתן לתוך ידו חייב המקפא לתבשיל פטור לקדרה חייב מפני שהוא כבור קטן
ר' עובדיה מברטנורא
הכובש ירקות או זיתים בחומץ או ביין, וכן השולק או המולח, אף בשדה חייב. שהאור והמלח והמקח והתרומה והשבת והחצר המשתמרת, כ"א מאלו קובע למעשר
המכמן באדמה המטמין פירות תחת הקרקע כדרך שרגילין להטמין פירות שאין מבושלים כל צרכן כדי שיתבשלו
והמטבל פירות במלח או בציר או בחומץ ואוכל, פטור, ואינו קובע למעשר כמו הכובש או המולח, אלא אוכל מהן אכילת עראי ופטור מן המעשר
הפוצע זיתים ממעך וכותש אותם כדי שיצא השרף, דהיינו המרירות שלהן
הסוחט זיתים על בשרו לסוך גופו
לתוך ידו חייב דמה שנתן לתוך ידו נחשב כאילו נתן לתוך בור קטן דהיינו החפירה שהיין והשמן יורדים בה
המקפה לתבשיל השולה פסולת שמעלה היין בעת רתיחתו נקרא מקפה, ואם אחר שנתן יין בתבשיל הסיר מעליו החרצנים והזגים הצפין למעלה, קפוי עראי הוא זה ואינו קובע למעשר כשאר מקפה יין בעלמא. ובתבשיל צונן איירי, דאי בתבשיל רותח הא אמרינן שהאור קובעת למעשר, ובלא הקפאה היה נקבע למעשר מחמת האור
לקדרה רקנית, קודם שנתן לתוכה התבשיל נתן בתוכה יין והקפהו הוה ליה כמקפה בבור קטן וחייב
-------------------------- משנה ב
תינוקות שטמנו תאנים לשבת ושכחו לעשרן לא יאכלו למוצאי שבת עד שיעשרו כלכלת שבת בית שמאי פוטרין ובית הלל מחייבין רבי יהודה אומר אף הלוקט את הכלכלה לשלוח לחברו לא יאכל עד שיתעשר
ר' עובדיה מברטנורא
תינוקות שטמנו תאנים בשדה, דאי בבית, בלא שבת בית קובעת. ונקט תינוקות לאשמועינן דיש להם מחשבה הניכרת מתוך מעשיהם
לא יאכלו למוצ"ש דכיון שקבעתן שבת למעשר אסורים לעולם עד שיתעשרו
כלכלת שבת כלכלה מלאה פירות שיחדה לשבת
וב"ה מחייבין במעשר מיד אפילו קודם השבת, דכיון שיחדה לשבת הוקבעה מיד
לשלוח לחבירו נטבל מיד ולא יאכל עראי עד שיעשר. ואפי' לא שלחה, לפי שכיון שיחדה לשלחה הוא מקפיד עליה כמו בכלכלת שבת. ואין הלכה כר"י