משנה ב
רבי שמעון אומר אין סכין שמן של מעשר שני בירושלם וחכמים מתירין אמרו לו לר' שמעון אם הקל בתרומה חמורה לא נקל במעשר שני הקל אמר להם מה לא אם הקל בתרומה החמורה מקום שהקל בכרשינים ובתלתן נקל במעשר שני הקל מקום שלא הקל בכרשינין ובתלתן
ר' עובדיה מברטנורא
ר"ש אומר אין סכין קסבר לא ניתן שמן של מעשר שני לסיכה אלא לאכילה בלבד
אם הקל בתרומה שאתה מודה דמותרת בסיכה, כדתנן בפרק שמיני דשביעית וכן בתרומה וכן במע"ש, ולא קא מפלגת בתרומה
שהקל בכרשינין ובתלתן של תרומה יותר מבמעשר שני, כדבעינן למימר לקמן, הלכך דין הוא נמי שנקל בסיכה גבי תרומה. ואין הלכה כר"ש
----------------------------- משנה ג
תלתן של מעשר שני תאכל צמחונים ושל תרומה בית שמאי אומרים כל מעשיה בטהרה חוץ מחפיפתה וב"ה אומרים כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה
ר' עובדיה מברטנורא
תאכל צמחונים כשהן ירקות לחין, ולא יניחם עד שיגדלו ולא יהיו ראויות לאכילה. אבל בתרומה תאכל בין צמחונין בין יבישים
ב"ש אומרים כל מעשיה בטהרה אע"ג דתלתן לאו אוכל גמור הוא, ואין תרומה נוהגת בו אלא לפי שנאכל לקצת בני אדם, הילכך נאכל בטומאה, מ"מ לב"ש צריך שיהיו כל מעשיה בטהרה ובנטילת ידים, כדין כל שאר אוכלים של תרומה שהנוגע בהם צריך נט"י תחלה, וטעמא כדי שידעו שהם תרומה ולא יאכלו לזרים
חוץ מחפיפתה שבלא נט"י יכולים לחוף בהן ראשן. וכך היה דרכן לחוף ראשן בתלתן
כל מעשיה בטומאה חוץ משרייתה במים, שצריך לשרותן בטהרה. שאם שורה אותן בלא נט"י שרייתן מכשירתן לקבל טומאה, והוא מטמאן מיד בידיו. ואסרו זה בלבד משום היכר כדי שידעו שהיא תרומה