משנה ח
ענקוקלות והחרצנים והזגים והתמד שלהם קליפי רמון והנץ שלו קליפי אגוזים והגרעינים אסורים בערלה ובאשרה ובנזיר ומותרין ברבעי והנובלות כלם אסורות
ר' עובדיה מברטנורא
ענקוקלות לשון נוטריקון ענבים דלקו תלת. כלומר שלקו קודם שהביאו שליש בישולן
החרצנים גרעינים שבתוך הענבים
והזגים הקליפות שבחוץ
והתמד שנתן מים על גבי שמרים או על גבי החרצנים והזגין, ויש בהם טעם יין
והנץ שלהן פרח שעל גבי הפטמא
והגרעינין גרעין של כל פרי כגון הגרעינים הנמצאים בתוך התמרים והזיתים והאפרסקים, וכיוצא בהן
אסורים בערלה דכתיב את פריו את הטפל לפריו
ומותרים ברבעי שנטע רבעי אינו אסור בהנאה, אלא נאכל לבעלים בירושלים כמעשר שני. ואין מתקדש בקדושת מעשר שני אלא דבר הראוי לאכילה
נובלות פירות הנושרים מן האילן קודם גמר בישולן
כולן אסורות בין בערלה בין ברבעי בין באשרה בין בנזיר
------------------------- משנה ט
רבי יוסי אומר נוטעין יחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ואין מרכיבין בכפניות של ערלה
ר' עובדיה מברטנורא
נוטעים יחור של ערלה שהעץ מותר בהנאה. אבל לא האגוז שהוא פרי ואסור בהנאה. ומודה רבי יוסי שאם נטע והבריך והרכיב שהוא מותר דזה וזה גורם מותר
בכפניות יחור שיש בו כפניות, תמרים בעודן סמדר נקראים כפניות רבי יוסי לטעמיה דאמר הסמדר אסור מפני שהוא פרי. והלכה כמותו דמותר ליטע יחור של ערלה ואין הלכה כמותו שאוסר בכפניות