משנה ב
אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם משרבו עוברי עברה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה
ר' עובדיה מברטנורא
היו עוקרים ומשליכים לפניהם לפני בעלי השדות כדי שיתביישו. והיו בעלי שדות שמחים שמנכשים להם שדותיהם, ועוד שהיו נותנים אותן לפני בהמתן. התקינו שיהיו משליכים אותן בדרכים. ועדיין היו בעלי שדות שמחים שהיו מנכשים להן
התקינו שיהו מפקירין כל השדה דהפקר בית דין הפקר
-------------------------------------------- משנה ג
בחמשה עשר בו שולחנות היו יושבין במדינה בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו במקדש התחילו למשכן את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים אבל לא נשים ועבדים וקטנים כל קטן שהתחיל אביו לשקול על ידו שוב אינו פוסק ואין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום
ר' עובדיה מברטנורא
במדינה בירושלים. והיו מחליפין מחצית השקל לאנשים שמביאים כל אחד ממטבע מדינתו ואינו יודע כמה מהם יוצאים למחצית השקל
ישבו במקדש לפי שהיה הזמן מתקרב היו יושבים במקדש כדי שימהרו להביא. ורמב"ם פירש, שכל ערי ישראל קרויין מדינה, ובעשרים וחמשה בו היו יושבים במקדש בירושלים
התחילו למשכן מי שלא הביא שקלו
את מי ממשכנין לוים לאפוקי ממאן דאמר שאין ממשכנין את הלוים דכתיב כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה, ולוים לא היו נמנים מבן עשרים
אבל לא נשים ונתנו איש כופר נפשו כתיב, ולא אשה
ולא עבדים דאין עבדים חייבין אלא במצות שנשים חייבות
וקטנים אפילו הביא שתי שערות והוא פחות מבן עשרים
שוב אינו פוסק אביו, משהתחיל. ואם מת אביו הוא שוקל על ידי עצמו
ואין ממשכנין את הכהנים ואף על פי שחייבין במחצית השקל
מפני דרכי שלום לפי שעבודת הקרבנות עליהם חולקים להם כבוד וסומכים עליהם שלא יעכבו את שקליהם. ואי נמי יעכבו ולא יתנו, בית דין מתנה עליהם שיהיה להם חלף עבודתם כמו שנותנים מתרומת הלשכה לשאר עושי מלאכת הקודש כדמפרש לקמן