Kesubos 4:8-9

משנה ח


לא כתב לה אם תשתבאי אפרקינך ואותבינך לי לאינתו ובכהנת אהדרינך למדינתך חייב שהוא תנאי בית דין


ר' עובדיה מברטנורא


ובכהנת
שאינו יכול לקיימה משנשבית, שאשת כהן אסורה לבעלה משנאנסה, כותב לה אפרקינך ואהדרינך למדינתך. וחייב לתת לה כתובתה. ואע"פ שבעל כרחו צריך לגרשה


--------------------------------------
משנה ט


נשבית חייב לפדותה ואם אמר הרי גיטה וכתובתה תפדה את עצמה אינו רשאי לקתה חייב לרפאותה אמר הרי גיטה וכתובתה תרפא את עצמה רשאי


ר' עובדיה מברטנורא


אינו רשאי
שכבר נתחייב בפרקונה משנשבית


חייב לרפאותה
שהרפואה כמזונות


רשאי
שאין חייב לזון גרושתו


Kesuvos4: 8
לֹא כָתַב לָהּ: ,,אִם תִּשְׁתְּבַאי, אֶפְרְקִינָךְ וְאוֹתְבִינָךְ לִי לְאִנְתּוּ”, וּבְכֹהֶנֶת, ,,אַהְדְּרִינָךְ לִמְדִינְתִָךְ” — חַיָּב, שֶׁהוּא תְנַאי בֵּית דִּין.
[If] he did not write for her: “If you are captured, I will ransom you and keep you for me as a wife,” or —- in the case of a Kohen’s wife —- “I will bring you back to your city,” he is [nevertheless] liable, since it is a condition established by the court.
Kesuvos4: 9
נִשְׁבֵּית — חַיָּב לִפְדּוֹתָהּ. וְאִם אָמַר: ,,הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ; תִּפְדֶּה אֶת עַצְמָהּ” — אֵינוֹ רַשַּׁאי.  לָקְתָה — חַיָּב לְרַפּאוֹתָהּ. אָמַר: ,,הֲרֵי גִטָּהּ וּכְתֻבָּתָהּ; תְּרַפֵּא אֶת עַצְמָהּ» — רַשַּׁאי.
[If] she was captured, he is obliged to ransom her. If he said: “Here are her bill of divorce and her kesubah; let her ransom herself” —- he is not allowed [to do so].  [If] she became ill, he is liable for her healing. [If] he said: “Here are her bill of divorce and her kesubah; let her heal herself” —- he is allowed [to do so].