Kesubos 6:7-7:1 - Mishna Yomit

משנה ז

המשליש מעות לבתו והיא אומרת נאמן בעלי עלי יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר וכי אינה אלא שדה והיא רוצה למוכרה הרי היא מכורה מעכשיו במה דברים אמורים בגדולה אבל בקטנה אין מעשה קטנה כלום

ר' עובדיה מברטנורא

המשליש מעות לבתו
מסר מעות ביד שליש לצורך בתו לקנות לה שדה או נדוניא לכשתנשא

נאמן בעלי עלי
ותנם לו

יעשה שליש כו
יקנה השדה. ואין שומעין לה דמצוה לקיים דברי המת

וכי אינה אלא שדה
כלומר אפילו כבר נקנה השדה והיא רוצה למכרה יכולה למכור, הלכך שומעין לה. ופלוגתא דרבי יוסי ורבי מאיר דוקא בגדולה מן האירוסין, דאילו לאחר שנישאת דברי הכל שומעין לה. ובקטנה נמי מודה רבי יוסי דאין במעשה קטנה כלום ואין שומעין לה. והלכה כר"מ

---------------------------
פרק ז

משנה א

המדיר את אשתו מליהנות לו עד שלשים יום יעמיד פרנס יתר מכן יוציא ויתן כתובה רבי יהודה אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה ובכהנת שנים יקיים ושלשה יוציא ויתן כתובה

ר' עובדיה מברטנורא

המדיר את אשתו מליהנות לו
על הנאת תשמיש אין הנדר חל, משום דמשועבד לה ולאו כל כמיניה להפקיע שעבודו. ועל הנאת מזונות אף על גב דמשועבד לה אשכחן דחל הנדר כגון שמספיקין מעשה ידיה למזונותיה. ובגמרא פריך א"כ למה יעמיד פרנס, ומשני, כגון שאין מספיקין לדברים שהיתה רגילה בהם בבית אביה, ועל זה בלבד יעמיד פרנס שיפרנסנה. ולא שיעמיד שליח לפרנסה, שהרי שלוחו של אדם כמותו, אלא שאומר כל המפרנס אינו מפסיד

יתר מכן יוציא ויתן כתובה
דעד שלשים יום לא שמעי אינשי וליכא זילותא. טפי משלשים יום שמעי אינשי ואיכא זילותא

בישראל
אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו

ובכהנת
שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה יהבו ליה רבנן זימנא טפי. ואין הלכה כר' יהודה

Kesuvos6: 7

הַמַּשְׁלִישׁ מָעוֹת לְבִתּוֹ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: ,,נֶאֱמָן בַּעְלִי עָלַי” — יַעֲשֶׂה הַשָּׁלִישׁ מַה שֶּׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: וְכִי אֵינָהּ אֶלָּא שָׂדֶה, וְהִיא רוֹצָה לְמָכְרָהּ — הֲרֵי הִיא מְכוּרָה מֵעַכְשָׁיו! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּגְדוֹלָה; אֲבָל בִּקְטַנָּה — אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם.

[If] one deposits money for his daughter with a trustee, and she says: “I trust my husband,” the trustee must [nonetheless] do as he was instructed; [these are] the words of R’ Meir. R’ Yose says: Were it only a field, and she wished to sell it —- it would be sold from this moment! When does this apply? In [the case of] a woman who is of age; but in [the case of] a minor —- the act of a minor is meaningless.

Kesuvos7: 1

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלֵּהָנוֹת לוֹ, עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם — יַעֲמִיד פַּרְנָס; יָתֵר מִכֵּן — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּיִשְׂרָאֵל, חֹדֶשׁ אֶחָד — יְקַיֵּם; וּשְׁנַיִם — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבְכֹהֶנֶת, שְׁנַיִם — יְקַיֵּם; וּשְׁלֹשָׁה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

[If] one pronounces a vow on his wife, forbidding her to have any benefit from him, until thirty days —- he must appoint a steward; longer than this —- he must divorce [her] and give [her the] kesubah. R’ Yehudah says: In [the case of] a non-Kohen, one month —- he may keep [her as his wife]; two [months] —- he must divorce [her] and give [her the] kesubah. But in [the case of] the wife of a Kohen, two [months] —- he may keep [her]; three [months] —- he must divorce [her] and give [her the] kesubah.

Suggestions