Kesubos 9:4-5 - Mishna Yomit

Rabbi Yitzchak Etshalom

משנה ד

המושיב את אשתו חנונית או שמינה אפוטרופא הרי זה משביעה כל זמן שירצה רבי אליעזר אומר אפילו על פלכה ועל עיסתה

ר' עובדיה מברטנורא

חנונית
למכור ולקנות בחנות

אפוטרופא
להתעסק בממונו ולישא וליתן

משביעה כל זמן שירצה
שבועה כעין של תורה על טענת שמא, ויכול לגלגל עליה שלא עשתה אונאה על פלכה ועל עיסתה

ר"א אומר
אפילו לכתחילה שלא ע"י גלגול יכול להשביעה על פלכה ועל עיסתה. ואין הלכה כר"א

-------------------------------------
משנה ה

כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אין יכול להשביעה אבל משביע הוא את יורשיה ואת הבאים ברשותה נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך אינו יכול להשביעה לא היא ולא יורשיה ולא את הבאים ברשותה אבל יורשיו משביעין אותה ואת יורשיה ואם הבאים ברשותה נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך אינו יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאים ברשותו לא אותה ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה

ר' עובדיה מברטנורא

משביע הוא את יורשיה
אם גירשה ומתה ויורשיה תובעין הימנו כתובתה, נשבעים שבועת היורשים שלא פקדתנו בשעת מיתה ולא אמרה לנו קודם לכן ולא מצינו בין שטרותיה ששטר כתובתה פרוע

ואת הבאים ברשותה
אם מכרה כתובתה לאחרים ונתגרשה ומתה והלקוחות תובעים כתובתה, נשבעים אף הן שבועת היורשים

אבל יורשיו משביעין אותה
אם נתאלמנה והיא או יורשיה נפרעין מן היתומים, צריכים שבועה, שהרי לא פטרן אלא ממנו אם תגבה כתובתה בחייו

לבאין ברשותי
אם אמכור נכסי ואת באה ליפרע מן הלקוחות

Kesuvos9: 5

כָּתַב לָהּ: ,,נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִךְ” — אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ, אֲבָל מַשְׁבִּיעַ הוּא אֶת יוֹרְשֶׁיהָ וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ. ,,נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי עָלַיִךְ, וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ, וְעַל הַבָּאִים בִּרְשׁוּתִיךְ” — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הִיא, וְלֹא יוֹרְשֶׁיהָ, וְלֹא אֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ; אֲבָל יוֹרְשָׁיו מַשְׁבִּיעִין אוֹתָהּ, וְאֶת יוֹרְשֶׁיהָ, וְאֶת הַבָּאִים בִּרְשׁוּתָהּ. ,,נֶדֶר וּשְׁבוּעָה אֵין לִי, וְלֹא לְיוֹרְשַׁי, וְלֹא לַבָּאִים בִּרְשׁוּתִי עָלַיִךְ, וְעַל יוֹרְשַׁיִךְ, וְעַל הַבָּאִים בִּרְשׁוּתִיךְ” — אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ לֹא הוּא, וְלֹא יוֹרְשָׁיו, וְלֹא הַבָּאִים בִּרְשׁוּתוֹ לֹא אוֹתָהּ, וְלֹא יוֹרְשֶׁיהָ, וְלֹא הַבָּאִין בִּרְשׁוּתָהּ.

[If] he wrote to her: “I have neither a vow nor an oath upon you,” he cannot impose an oath upon her, but he can impose an oath upon her heirs or her successors. [If he wrote:] “I have neither a vow nor an oath upon you, your heirs, or your suc-cessors,” he cannot impose an oath upon her, her heirs, or her successors; but his heirs can impose an oath upon her, her heirs, or her successors. [If he wrote:] “Neither I, my heirs, nor my successors have a vow or an oath upon you, your heirs, or your successors,” neither he, his heirs, nor his successors can impose an oath upon her, her heirs, or her successors.

Kesuvos9: 4

הַמּוֹשִׁיב אֶת אִשְׁתּוֹ חֶנְוָנִית, אוֹ שֶׁמִּנָּהּ אַפּוֹטְרוֹפָּא — הֲרֵי זֶה מַשְׁבִּיעָהּ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִלּוּ עַל פִּלְכָּהּ וְעַל עִסָּתָהּ.

[If] one sets up his wife as a storekeeper, or [if] he appointed her [as] an administratix, he may impose an oath on her whenever he wishes. R’ Eliezer says: Even concerning her spindle on her dough.

Suggestions