Baba Kama 3:9-10

משנה ט


שור שווה מנה שנגח לשור שווה מאתיים, ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור. שור שווה מאתיים שנגח לשור שווה מאתיים, ואין הנבילה יפה כלום אמר רבי מאיר, על זה נאמר ומכרו את השור החי, וחצו את כספו. אמר לו רבי יהודה, וכן הלכה, קיימת ומכרו את השור החי, וחצו את כספו ולא קיימת וגם את המת, יחצון. ואיזה: זה שור שווה מאתיים שנגח לשור שווה מאתיים, והנבילה יפה חמישים זוז זה נוטל חצי החי וחצי המת, וזה נוטל חצי החי וחצי המת


ר' עובדיה מברטנורא


וכן הלכה
ודאי כן הלכה דמנה נותן לו דהיינו חצי נזק. אבל אין זה שור האמור בתורה, דקיימת ומכרו את השור החי וכו'. ופלוגתא דר"מ ורבי יהודה הוא בשבח נבלה, כגון שבשעת מיתה לא היתה שוה כלום ונתייקרה אחר כך והיא שוה להאכילה לכלבים או למכרה לנכרי, ר"מ סבר שבח נבלה דניזק הוי, ולא שקיל בה מזיק כלום אלא נותן לו חצי נזקו, והיינו דקאמר ר"מ על זה נאמר ומכרו את השור החי וחצו את כספו, כלומר, שצריך ליתן לו דמי חצי נזקו מדמי שור החי ואינו מנכה לו כלום בעבור השבח שהשביחה הנבלה. ור' יהודה סבר דחצי שבח נבלה דמזיק הוי, וכשבא מזיק לשלם לניזק דמי חצי נזקו, מנכה לו חצי שבח שהשביחה הנבלה משעת מיתה עד שעת העמדה בדין, והיינו דקאמר ר' יהודה לרבי מאיר קיימת ומכרו את השור החי ולא קיימת וגם את המת יחצון, שצריך לחלק השבח שהשביח המת ושקל ליה מזיק פלגא. והלכה כרבי יהודה


--------------------------------------
משנה י


יש חייב על מעשה שורו, ופטור על מעשה עצמו; חייב על מעשה עצמו, ופטור על מעשה שורו: שורו שבייש, פטור; והוא שבייש, חייב. שורו שסימא את עין עבדו, והפיל את שינו פטור; והוא שסימא את עין עבדו, והפיל את שינו חייב. שורו שחבל באביו ובאימו, חייב; והוא שחבל באביו ובאימו, פטור. שורו שהדליק את הגדיש בשבת, חייב; והוא שהדליק את הגדיש בשבת, פטור מפני שהוא נידון בנפשו


ר' עובדיה מברטנורא


שורו שבייש פטור
דכתיב איש בעמיתו, ולא שור בעמיתו. אי נמי, אין המבייש חייב אלא כשמבייש בכונה, ושור לאו מכוין לבייש הוא


שורו שסימא את עין עבדו פטור
ואין העבד יוצא בן חורין על ידו


והוא שסימא את עין עבדו חייב
שנאמר לחפשי ישלחנו


שורו שחבל באביו ובאמו חייב
בתשלומי נזק


והוא שחבל באביו ובאמו פטור
מן התשלומין. שאין אדם מת ומשלם


שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב
חצי נזק. דמשונה הוא


Bava Kama3: 9
] שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, נוֹטֵל אֶת הַשּׁוֹר. שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵלָה יָפָה כְלוּם, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: עַל זֶה נֶאֱמַר: ,,וּמָכְרוּ אֶת־הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפּוֹ.” אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכֵן הֲלָכָה. קִיַּמְתָּ: ,,וּמָכְרוּ אֶת־הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת־כַּסְפּוֹ,” וְלֹא קִיַּמְתָּ: ,,וְגַם אֶת־הַמֵּת יֶחֱצוּן.” וְאֵיזֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵלָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז, שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת.
[If] a bull worth a maneh gores a bull worth two hundred, and the carcass is worth nothing, he takes the bull.  [If] a bull worth two hundred gores a bull worth two hundred, and the carcass is worth nothing —- said R' Meir: Regarding this it is said (Exodus 21:35): They shall sell the live bull and divide the money of it. Said R' Yehudah to him: Indeed, so is the halachah. You have fulfilled: They shall sell the live bull and divide the money of it, but you have not fulfilled: and also divide the dead one. Which one is that? That is a bull worth two hundred that gored a bull worth two hundred, and the carcass is worth fifty zuz, in which case this one takes half the live one and half the dead one, and that one takes half the live one and half the dead one.
Bava Kama3: 10
יֵשׁ חַיָּב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ; פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ.  שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּשׁ, פָּטוּר; וְהוּא שֶׁבִּיֵּשׁ, חַיָּב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, פָּטוּר; וְהוּא שֶׁסִּמֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ, חַיָּב.  שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, חַיָּב; וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, חַיָּב; וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת, פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.
Sometimes one is liable for the deed of his bull and exempt for his own deed; [sometimes he is] exempt for the deed of his bull and liable for his own deed.  [If] his bull embarrassed [someone], he is exempt; but if he embarrassed [someone], he is liable. [If] his bull blinded his slave's eye or knocked out his tooth, he is exempt; but if he blinded his slave's eye or knocked out his tooth, he is liable.  [If] his bull wounded his father or his mother, he is liable; but [if] he wounded his father or his mother, he is exempt. [If] his bull ignited a stack of grain on the Sabbath, he is liable; but [if] he ignited a stack of grain on the Sabbath, he is exempt, because he is liable for his life.