Baba Basra 2:11-12 - Mishna Yomit

משנה יא

מרחיקין את האילן מן הבור עשרים וחמש אמה ובחרוב ובשקמה חמשים אמה בין מלמעלה בין מן הצד אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים ואם אילן קדם לא יקוץ ספק זה קדם וספק זה קדם לא יקוץ רבי יוסי אומר אף על פי שהבור קודמת לאילן לא יקוץ שזה חופר בתוך שלו וזה נוטע בתוך שלו

ר' עובדיה מברטנורא

ובחרוב ובשקמה
שרשיהן מרובין

בין מלמעלה
שהאחד מהן מלמעלה בגובה שפוע הר והשני בשפולו

בין מן הצד
בקרקע שוה

ונותן דמים
דכיון דברשות נטע, שאינו מזיק עד זמן גדול, לא חייבוהו חכמים לקוץ בלא דמים בשביל הזיקא דיחיד

רבי יוסי אומר וכו
והלכה כרבי יוסי

-------------------------------------
משנה יב

לא יטע אדם אילן סמוך לשדה חברו אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות אחד גפנים ואחד כל אילן היה גדר בינתים זה סומך לגדר מכאן וזה סומך לגדר מכאן היו שרשים יוצאין לתוך של חבירו מעמיק שלשה טפחים כדי שלא יעכב את המחרישה היה חופר בור שיח ומערה קוצץ ויורד והעצים שלו

ר' עובדיה מברטנורא

סמוך לשדה חבירו
בין שדה לבן בין שדה אילן

אלא אם כן הרחיק ממנו ארבע אמות
כדי עבודת הכרם. שכשיחרוש את אילנותיו לא יהא צריך להכניס מחרשתו לתוך של חבירו. והני מילי בארץ ישראל וכיוצא בה שמחרשתן ארוכה. אבל בבבל ובשאר ארצות שמחרשתן קצרה, בהרחקת שתי אמות סגי. ודוקא בגפנים לגפנים ואילנות לאילנות הוא דסגי בשתי אמות, אבל הבא ליטע שדה אילן סמוך לגפנים, אפילו בבבל וכיוצא בה צריך להרחיק ארבע אמות

מעמיק שלשה טפחים
בעל השדה שיצאו שרשי אילנות חבירו לתוך שדהו, קוצצן בעומק שלשה טפחים ואינו חושש

והעצים שלו
של בעל השדה. והוא שיהיה המקום שחופר רחוק מאילן חבירו שש עשרה אמה או יותר. אבל פחות מכן, העצים לבעל האילן. דעד שש עשרה אמה מינק ינקי, טפי לא ינקי

Bava Basra2: 11

מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הַבּוֹר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבֶחָרוּב וּבַשִּׁקְמָה — חֲמִשִּׁים אַמָּה, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִן הַצַּד. אִם הַבּוֹר קָדְמָה — קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים; וְאִם אִילָן קָדַם — לֹא יָקֹץ. סָפֵק זֶה קָדַם וְסָפֵק זֶה קָדַם — לֹא יָקֹץ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַף עַל פִּי שֶׁהַבּוֹר קוֹדֶמֶת לָאִילָן לֹא יָקֹץ, שֶׁזֶּה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ.

One must distance his tree twenty-five cubits from a pit, and in [the case of] carob or sycamore trees, fifty cubits, whether from above or from the side. If the pit was there first, he cuts [it] down and pays compensation; if the tree was there first, he may not cut [it] down. [If it is] uncertain which was first, he may not cut [it] down. R' Yose says: Even if the pit preceded the tree he may not cut [it] down, because this one digs within his property and that one plants within his property.

Bava Basra2: 12

לֹא יִטַּע אָדָם אִילָן סָמוּךְ לִשְׂדֵה חֲבֵרוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֶחָד גְּפָנִים וְאֶחָד כָּל אִילָן. הָיָה גָדֵר בִּנְתַּיִם — זֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן, וְזֶה סוֹמֵךְ לַגָּדֵר מִכָּאן. הָיוּ שָׁרָשִׁים יוֹצְאִין לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ — מַעֲמִיק שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְעַכֵּב אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה. הָיָה חוֹפֵר בּוֹר, שִׂיחַ, וּמְעָרָה — קוֹצֵץ וְיוֹרֵד, וְהָעֵצִים שֶׁלּוֹ.

A man may not plant a tree near the field of another unless he distances [the tree] four cubits from it, whether vines or any other tree. [If] there was a fence in between, this one may approach the fence on this side and that one may approach the fence on that side. [If] the roots extended into his neighbor's [property], he may [cut them off] to a depth of three handbreadths, so that they should not impede the plow. [If] he was digging a pit, a ditch, or a vault, he may cut downward, and the wood belongs to him.

Suggestions