משנה ד


לא היו עושין לא חטאת על גבי חטאת ולא תינוק ע"ג חברו וצריכין היו התנוקות להזות דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר לא היו צריכין להזות


ר' עובדיה מברטנורא


לא היו עושים חטאת על גבי חטאת
אם טיהרו עצמן לפרת חטאת אחת ואירעה פסול, לא יעשו אחרת על גבי זו. אלא צריכה שימור כבתחילה


ולא תינוק על גבי תינוק
שאם היו שני תינוקות, אחד נשמר לפרת חטאת ואחד נשמר סתם אגב זה התינוק אבל לא לצורך פרת חטאת, לא מתכשר האי אגב האי


צריכים היו תינוקות להזות
ואע"ג שנשמרו כל השמירות הללו, חיישינן דלמא אייתי עורב כזית מן המת ושדא עלייהו. וכל הני מעלות יתרות נינהו


לא היו צריכים להזות
דלטומאת מת לא חיישינן. אבל טבילה היו צריכים לכו"ע, שמא נטמאו בשרץ. והלכה כר' עקיבא


----------------------------
משנה ה


לא מצאו משבע עושין משש מחמש מארבע משלש משנים ומאחת ומי עשאם הראשונה עשה משה והשניה עשה עזרא וחמש מעזרא ואילך דברי רבי מאיר וחכ"א שבע מעזרא ואילך ומי עשאן שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתים שתים אליהו עיני בן הקוף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאני עשו אחת אחת


ר' עובדיה מברטנורא


לא מצאו משבע
משום דאמרן דמכל חטאת שהיו שם מזין עליו, משום הכי קאמר דאם לא מצאו משבע, מזין אפילו מאחד


וחמש מעזרא ואילך
ר' מאיר לא מני הארבעה שעשו שמעון הצדיק ויוחנן כ"ג אלא לשתים, משום דסבירא ליה שעל ידי פסול שאירע בראשונה נעשית השניה


וחכ"א שבע מעזרא ואילך
דסבירא להו שכולן כשרות היו


Parah3: 4
לֹא הָיוּ עוֹשִׂין לֹא חַטָּאת עַל גַּבֵּי חַטָּאת, וְלֹא תִינוֹק עַל גַּבֵּי חֲבֵרוֹ.  וּצְרִיכִין הָיוּ הַתִּינוֹקוֹת לְהַזּוֹת; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא הָיוּ צְרִיכִין לְהַזּוֹת.
. They would not prepare a chatas by means of a [different] chatas, nor a child by means of his friend.  And the children needed to be sprinkled; [these are] the words of R’ Yose HaGlili. R’ Akiva says: They did not need to be sprinkled.
Parah3: 5
לֹא מָצְאוּ מִשֶּׁבַע, עוֹשִׂין מִשֵּׁשׁ, מֵחָמֵשׁ, מֵאַרְבַּע, מִשָּׁלֹשׁ, מִשְּׁנַיִם, וּמֵאַחַת.  וּמִי עֲשָׂאָם? הָרִאשׁוֹנָה עָשָׂה מֹשֶׁה; וְהַשְּׁנִיָּה עָשָׂה עֶזְרָא; וְחָמֵשׁ מֵעֶזְרָא וְאֵילָךְ. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: שֶׁבַע מֵעֶזְרָא וְאֵילָךְ. וּמִי עֲשָׂאָן? שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק וְיוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל עָשׂוּ שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם; אֶלְיְהוֹ עֵינַי בֶּן הַקּוּף וַחֲנַמְאֵל הַמִּצְרִי וְיִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיאָנִי עָשׂוּ אַחַת אַחַת.
[If] they did not find [parah adumah ashes] from seven [paros adumos], they would prepare [mei chatas] from [the ashes of] six, five, four, three, two [or] one.  And who made them? The first was made by Moses; the second was made by Ez-ra; and five [were made] from [the times of] Ezra on. [These are] the words of R’ Meir. But the Sages say: Seven from [the times of] Ezra on. And who made them? Shimon HaTzadik and Yochanan Kohen Gadol made two each; Elyeho Einai ben Hakuf, Chanamel the Egyptian, and Yishmael ben Piani made one each.