משנה ו


וכבש היו עושים מהר הבית להר המשחה כיפין ע"ג כיפין וכיפה כנגד האוטם מפני קבר התהום שבו כהן השורף את הפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה


ר' עובדיה מברטנורא


וכיפה כנגד האוטם
רגלי הכיפה שהכיפה נשענת עליהם נקראין אוטם. ואין רגלי הכיפה העליונה כנגד רגלי התחתונה, אלא כנגד הכיפה עצמה, דכנגד אוטם העליונה עומד חלל התחתונה


מפני קבר התהום
שלא תהיה שם טומאה רצוצה שהיא בוקעת ועולה


ופרה וכל מסעדיה
סומכיה ועוזריה. לשון ה' יסעדנו על ערש דוי ואע"ג דפרה אינה מקבלת טומאה מחיים, מעלה יתירה עשו בה


-----------------------
משנה ז


לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ולא אדומה שלא יאמרו שתים שחטו רבי יוסי אומר לא משום זה אלא משום שנאמר והוציא אותה לבדה וזקני ישראל היו מקדימים ברגליהם להר המשחה ובית טבילה היה שם ומטמאים היו את הכהן השורף את הפרה מפני הצדוקים שלא יהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית


ר' עובדיה מברטנורא


ולא אדומה
לא היו מוציאין פרה אדומה אחרת עמה בכבש


שלא יאמרו שתים שחטו
ורחמנא אמר ושחט אותה, ולא אותה ואת חברתה


ובית הטבילה היה שם
ואותה בית הטבילה נמי חלול היה על גבי כיפין מפני קבר התהום. ואף מקום מערכתה וגיתה השנויין לקמן, כולן על גבי כיפין היו


ומטמאים היו את הכהן
במה שהיו סומכין ידיהם עליו כדתנן לקמן, בכך היה מיטמא, דבגדי אוכלי קודש מדרס לפרת חטאת. והרמב"ם פירש, שהיו מטמאין אותו בשרץ או בשאר טומאות שמטמאים טומאת ערב


במעורבי שמש היתה נעשית
שהיו דורשים ואסף איש טהור, אין טהור אלא שהעריב שמשו, וכן הוא אומר ובא השמש וטהר. וחכמים קבלו דטהור האמור בפרשת חטאת, טהור למעשר קאמר, דהיינו טבול יום


Parah3: 6
וְכֶבֶשׁ הָיוּ עוֹשִׂים מֵהַר הַבַּיִת לְהַר הַמִּשְׁחָה, כִּפִּין עַל גַּבֵּי כִפִּין, וְכִפָּה כְּנֶגֶד הָאֹטֶם, מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם, שֶׁבּוֹ כֹהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, וּפָרָה וְכָל מִסְעָדֶיהָ יוֹצְאִין לְהַר הַמִּשְׁחָה.
They would make a ramp [extending] from the Temple Mount to the Mount of Oil, [consisting of] arches on top of arches, with an arch over the support [below], on account of a grave of the deep, for on [this ramp] the Kohen who would burn the parah, the parah and its entourage would leave [the Temple Mount to go] to the Mount of Oil.
Parah3: 7
לֹא הָיְתָה פָרָה רוֹצָה לָצֵאת, אֵין מוֹצִיאִין עִמָּהּ שְׁחוֹרָה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, ”שְׁחוֹרָה שָׁחֲטוּ”. וְלֹא אֲדֻמָּה, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, ”שְׁתַּיִם שָׁחֲטוּ”. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא מִשּׁוּם זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְהוֹצִיא אֹתָהּ”, לְבַדָּהּ.  וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ מַקְדִּימִים בְּרַגְלֵיהֶם לְהַר הַמִּשְׁחָה, וּבֵית טְבִילָה הָיָה שָׁם.  וּמְטַמְּאִים הָיוּ אֶת הַכֹּהֵן הַשּׂוֹרֵף אֶת הַפָּרָה, מִפְּנֵי הַצְּדוֹקִים, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אוֹמְרִים בִּמְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ הָיְתָה נַעֲשֵׂית.
[If] the parah did not want to leave, we do not take a black [cow] along with it, so that [people] should not say, “They slaughtered the black [cow].” Nor a red [cow], so that [people] should not say, “They slaughtered two [paros adumos].” R’ Yose says: [It is] not because of this [reason], but rather because it is stated, “And he shall take it out,” [which means, it] alone.  And the elders of Israel would precede [the delegation] by foot to the Mount of Oil, and there was an immersion room there.  And they would render tamei the Kohen who was to burn the parah, on account of the Sadducees, so that they should not say that [the parah adumah service] was performed by those who had experienced sunset.