פרק ד
משנה א
פרת חטאת ששחטה שלא לשמה קבל והזה שלא לשמה או לשמה ושלא לשמה או שלא לשמה ולשמה פסול ר"א מכשיר ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה ר"א מכשיר ושלא בכהן גדול פסולה ר' יהודה מכשיר ומחוסר בגדים פסולה ובכלי לבן היתה נעשית
ר' עובדיה מברטנורא
פרת חטאת. שלא לשמה פסולה דאמר קרא חטאת היא, ומדקרייה רחמנא חטאת למדנו שהיא טעונה שחיטה לשמה כחטאת
ורבי אליעזר מכשיר הואיל והיא נשחטת בחוץ. ואין הלכה כר' אליעזר
ושלא רחוץ ידים ורגלים פסולה דחטאת קרייה רחמנא. ולהכי נקט רחוץ ידים ורגלים ולא תנא קידש, דלא שנא קידש בפנים או בחוץ, בין בכלי שרת בין בכלי חול יוצא
ור' אליעזר מכשיר דבבואם אל אהל מועד וגו' או בגשתם אל המזבח ירחצו כתיב. ואין הלכה כר"א
שלא בכהן גדול פסולה דכתיב ונתתם אותה אל אלעזר, אותה אל אלעזר, ואין שאר הפרות נעשות. אלא בכהן גדול
ור' אליעזר מכשיר דדריש, אותה בסגן, ושאר כל הפרות בין בכהן גדול בין בכהן הדיוט. והלכה כר' יהודה
ובבגדי לבן היא נעשית דכתיב גבי פרה והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחוקת עולם, וביום הכיפורים כתיב והיתה זאת לכם לחוקת עולם, מה עבודת יום הכיפורים בבגדי לבן, אף מעשה פרה בבגדי לבן
------------------------ משנה ב שרפה חוץ מגתה או בשתי גתות או ששרף שתים בגת אחת פסולה הזה ולא כיון כנגד הפתח פסולה הזה מששית שביעית חזר והזה שביעית פסולה משביעית שמינית וחזר והזה שמינית כשרה
ר' עובדיה מברטנורא
חוץ מגיתה מקום היו עושים לשריפתה כמין גת כנגד פתחו של היכל, ואם שחטה שלא כנגד פתחו של היכל פסולה
או בשתי גיתות כגון שחילקה לשנים ושרף חציה בגת זה וחציה בגת זה
או ששרף שתים בגת אחת אע"פ שהוציא כל אחת בפני עצמה מיפסלן מחמת מלאכה, שזו פוסלת את זו. אבל בזו אחר זו, כשרה
ולא כיון כנגד הפתח פסולה דאל נוכח פני אהל מועד כתיב
מששית שביעית דשבעה פעמים כתיב כסדרן, והוא מנה שביעית קודם ששית, וחזר והזה שביעית, פסולה, דבעינן שיקרא לששית ששית ולשביעית שביעית. אבל משביעית שמינית, כשרה, דאין שמינית בהזאות של פרה וזה טעה בדבור בעלמא
וחזר והזה שמינית לאו דוקא, דבכל ענין כשרה, בין חזר והזה בין לא חזר והזה. ואגב רישא נקטיה. אי נמי הא קמשמע לן דאע"ג דהוסיף בהזאות לא פסל, דמכי גמרינהו לשבע הזאות נגמרה מצותה, ותו לא חיישינן למה שהוא מוסיף