משנה ט
מצות אזוב שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולין ר' יהודה אומר של שלשה שלשה אזוב שיש בו שלשה קלחים מפסגו ואוגדו פסגו ולא אגדו אגדו ולא פסגו לא פסגו ולא אגדו כשר ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה קלחים ובהם שלשה גבעולים ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא
ר' עובדיה מברטנורא
שלשה קלחין ובהן שלשה גבעולין גבעול אחד בקלח אחד. ושלשה קלחים דבעינן, ילפינן לקיחה לקיחה מאגודת אזוב מפסח מצרים, מה להלן שלשה, דבהכי מקרי אגודה, אף כאן שלשה
מפסגו מפרידו ומחלקו שיהו השלשה קלחים מפורדים זה מזה
ר' יוסי אומר מצות אזוב שלשה רבי יוסי מחמיר טפי מת"ק, דלרבי יוסי תחילתו שנים פסול, ולת"ק תחלתו שנים כשר, ואינו פסול עד שיהא תחילתו כשייריו אחד. ודקאמר ת"ק מצות אזוב שלשה קלחים, למצוה בעלמא ולא לעכב. והלכה כרבי יוסי
וגרדומיו כל שהוא גרדומי הגבעול כל שהוא. ושייריו וגרדומיו תרי מילי נינהו, דשייריו הוי שיירי השלשה קלחין, דהיינו שני קלחין, וגרדומיו הוא הגבעול עצמו דאגרדם ונשבר ונשתייר ממנו כל שהוא
------------------------------- פרק יב
משנה א
האזוב הקצר מספקו בחוט ובכוש וטובל ומעלה ואוחז באזוב ומזה רבי יהודה ור"ש אומרים כשם שהזייה באזוב כך טבילה באזוב
ר' עובדיה מברטנורא
האזוב הקצר מספקו מאריכו כדי סיפוקו
ובכוש הוא הפלך שהנשים טוות בו
וטובל ומעלה ואע"ג דכתיב ולקח אזוב וטבל במים, והוא לוקח הפלך שהאזוב נתון בראשו, שפיר קרינן ביה ולקח אזוב, דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה
ואוחז באזוב ומזה דבהזאה בעינן שיהא אוחז האזוב בידו
ר' יהודה ור' שמעון אומרים כו'. ואין הלכה כר' יהודה ור' שמעון: