משנה ב
חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אם התקינן למאכל בהמה מטלטלין אותן ואם לאו אין מטלטלין אותן כופין את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתכנס מדדין עגלין וסייחין ברשות הרבים אשה מדדה את בנה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שהוא נוטל אחת ומניח אחת אבל אם היה גורר אסור
ר' עובדיה מברטנורא
חבילי אגודות
זרדים ענפי האילן לחים שמזרדין אותם למאכל בהמות
כופין את הסל לפני האפרוחים ומבטל כלי מהיכנו לא הוי, שאין האפרוחים עומדים עליו. והאומר אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, מוקי למתניתין בצריך למקומו של כלי
שברחה מן הבית
דוחין אותה בידים
עד שתכנס ודוקא דוחין אבל לא מדדין, לפי שהתרנגולת מגבהת עצמה מן הארץ ונמצא שהוא מטלטלה. אבל אווזין ושאר עופות מדדין
מדדין עגלים אוחז בצוארו ובצדדיו וגוררו ומסיעו ומנענע לו רגליו
והאשה מדדה את בנה אוחזתו בזרועיו מאחוריו והוא מניע רגליו והולך
שנוטל אחת ומניח אחת כשהתינוק מניע את רגליו מניח אחת ומגביה אחת
אבל גורר אסור שנושאתו. וכל מקום שאמר ר"י אימתי במשנה לא בא לחלוק אלא לפרש דברי חכמים, הילכך הלכתא כותיה
--------------------------- משנה ג
אין מילדין את הבהמה ביום טוב אבל מסעדין ומילדין את האשה בשבת וקורין לה חכמה ממקום למקום ומחללין עליה את השבת וקושרין את הטבור רבי יוסי אומר אף חותכין וכל צרכי מילה עושין בשבת
ר' עובדיה מברטנורא
אין מילדין אין מושכין הולד מן הרחם ביו"ט, דאיכא טרחא יתירא
אבל מסעדין אוחז את הולד שלא יפול לארץ
חכמה מילדת בקיאה
ממקום למקום ואין חוששין לאיסור תחומים
ומחללין עליה את השבת משעה שהיא יושבת על המשבר ומתחיל הדם להיות שותת עד כל ג' ימים אחר שילדה, בין אמרה צריכה אני בין לא אמרה צריכה אני מחללין. מג' ועד ז', אמרה צריכה אני מחללין, לא אמרה צריכה אני אין מחללין. מז' ועד ל' אפילו אמרה צריכה אני אין מחללין, אבל עושים צרכיה על ידי נכרי מפני שהיא כחולה שאין בו סכנה, ודבר שאין בו סכנה עושין צרכיו על ידי נכרי
וקושרים הטבור של ולד שהוא ארוך, ואם לא יקשרוהו ויכרכוהו יצאו מעיו. אבל אין כורתין אותו בשבת לדברי ת"ק
ר' יוסי אומר אף חותכין והלכה כר"י שחותכין אותו ומנקים אותו ונותנין עליו אבק הדס וכיוצא בו
וכל צרכי מילה עושין בשבת ולקמן באידך פירקא מפרש לצרכי מילה מאי ניהו