משנה ה
הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם
ר' עובדיה מברטנורא
הפסח נשחט בשלש כתות בין שהצבור מרובים בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו
שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל הרי שלוש כתות
בזיכי כפות גדולות לקבל בהם הדם
שורה שכולה כסף כסף דהכי שפיר טפי
ולא היו לבזיכים שולים רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע
שמא יניחום הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק
------------------------------------ משנה ו
שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד
ר' עובדיה מברטנורא
שחט ישראל אם ירצה, שהשחיטה כשרה בזר בכל הקרבנות
וקבל כהן הדם בבזך, שמקבלה ואילך מצות כהונה
נתנו לחבירו שהרי כשורה הן עומדים
וחברו לחברו הא קמ"ל דברוב עם הדרת מלך
וקבל המלא מיד הנותן, תחלה, ואחר כך מחזיר את הריקן. אבל איפכא, מחזיר את הריקן ברישא לא, דמכי מושיט ליה האי מיד בעי לקבולי דאין מעבירין על המצות
זריקה אחת בבזך עצמו, ולא מתנה באצבע, שאין לך קרבן שטעון אצבע אלא חטאת לבדה דכתיב באצבעו
כנגד היסוד ברוחות שבמזבח שהיסוד תחתיהן, וזורק לזקיפתו של מזבח והוא נופל ליסוד. ולפי שאין היסוד מקיף כל המזבח אלא את הצפון ואת המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת כמו שמפורש במסכת מדות, לכך הוצרך לומר נגד היסוד