Sheviis 9:4-5

משנה ד


אוכלין על המפקר, אבל לא על השמור. רבי יוסי מתיר אף על השמור. אוכלין על הטפיחין ועל הדפרא, אבל לא על הסתוניות. רבי יהודה מתיר כל זמן שבכרו עד שלא יכלה הקיץ


ר' עובדיה מברטנורא


אוכלים על המופקר
אוכלים ממה שבבית על ידי שמצוי מאותו המין בשדה במקום מופקר. אבל אם פסק וכלה אותו המין ממקום המופקר. אע"פ שנמצא ממנו במקום השמור בבתים או בגנות חייב לבער. כדאמרן כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית


ר' יוסי מתיר אף על השמור
ואין הלכה כרבי יוסי


אוכלים על הטפיחים
על מה שמשימים העופות בטפיחים, שהן כלי חרס הבנויים בכותל אשר שם צפרים יקננו. ואוכלים ממה שבבית כל זמן שמצוי מאותו המין בטפיחים


ועל הדופרא
אילן שעושה פירות שני פעמים בשנה, אוכלים בראשון עד שיכלה האחרון שבמינם


אבל לא על הסתווניות
אין אוכלין בענבים על ידי הענבים הגדלים בימות הסתיו


רבי יהודה מתיר
לאכול בענבים על ידי הסתווניות כל זמן שבכרו קודם שיכלה הקיץ. ואין הלכה כרבי יהודה


-------------------------------


משנה ה


הכובש שלשה כבשים בחבית אחת, רבי אליעזר אומר, אוכלין על הראשון. רבי יהושע אומר, אף על האחרון. רבן גמליאל אומר, כל שכלה מינו מן השדה, יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו. רבי שמעון אומר, כל ירק, אחד לבעור. אוכלין ברגילה עד שיכלו סנריות מבקעת בית נטופה


ר' עובדיה מברטנורא


הכובש שלשה כבשים
שלשה מיני ירק


בחבית אחת
של חומץ או של ציר, כדי שיתקיימו שלשה מיני הירק יחד


רבי אליעזר אומר אוכלים על הראשון
וכיון דכלה מין אחד מהן מן השדה נאסרו כולם ואפילו אותן שלא כלו, שאותו מין שכלה נתן טעם באותן שלא כלו ואסרן, דתנן לעיל פרק ז' שביעית אוסרת במינה במשהו שלא במינה בנותן טעם


רבי יהושע אומר אף על האחרון
על סמך מין הכלה אחרון יאכל משלשתן אע"פ שכבר כלו השנים לחיה שבשדה. וטעמא דרבי יהושע הואיל ואלו שכלו בלועים מטעם אותו שלא כלה, דאמר קרא מן השדה תאכלו את תבואתה כל זמן שאתה אוכל מן השדה אתה אוכל מן הבית, והאי קרא יתירה הוא דהא דרשינן לה מן ולבהמתך ולחיה אשר בארצך כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית וכו', אלא קרא לכבושים הוא דאתא והכי קאמר מן השדה תאכלו את תבואתה אם יש בשדה מקצת מן הדבר הנכבש בבית, שהטעם הבלוע בדבר הנכבש יש במינו עדיין בשדה שעדיין לא כלה, אע"פ שעיקר הפרי כלה אעפ"כ תאכלו את תבואתה ואינו זקוק לבער


כל ירק אחד הוא
לא נתנו חכמים שיעור לכל ירק וירק בפני עצמו, אלא אע"פ ששלשתן כלו מן השדה הואיל ואיכא שאר ירקות שלא כלו אוכל ע"י שאר ירקות ולא יבערם מן החבית עד שיכלו כל הירקות כולן מן השדה, והלכה כר"ג דכל שכלה מינו מן השדה יבער מינו מן החבית ואוכל את השאר


Shevi'is9: 4
אוֹכְלִין עַל הַמּוּפְקָר, אֲבָל לֹֹא עַל הַשָּׁמוּר. רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר אַף עַל הַשָּׁמוּר. אוֹכְלִין עַל הַטְּפִיחִין, וְעַל הַדּוּפְרָא, אֲבָל לֹֹא עַל הַסִּתְוָונִיּוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ עַד שֶׁלֹּא יִכְלֶה הַקַּיִץ.
One may eat based upon [availability in] abandoned [areas], but not upon [availability in] protected [areas]. R’ Yose permits [consumption] based even upon [the availability in] protected areas. One may eat based upon [the availability in] birdhouses, and upon the second crop, but not based upon [the availability of] the winter crop. R’ Yehudah permits as long as they have begun ripening before the end of the summer.
Shevi'is9: 5
הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְבָשִׁים בְּחָבִית אַחַת — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אוֹכְלִין עַל הָרִאשׁוֹן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אַף עַל הָאַחֲרוֹן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית; וַהֲלָכָה כִדְבָרָיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל יָרָק אֶחָד לַבִּיעוּר. אוֹכְלִין בִּרְגִילָה עַד שֶׁיִּכְלוּ סִגָּרִיּוֹת מִבִּקְעַת בֵּית נְטוֹפָה.
[If] one preserves three [kinds of vegetables] in one barrel — R’ Eliezer says: One may eat based upon [the availability of] the first. R’ Yehoshua says: Based even upon the last. Rabban Gamliel says: Any vegetable whose species has disappeared from the field must be removed from the barrel; and the halachah follows his view. R’ Shimon says: All vegetables are alike regarding [the law of] biur. One may eat purslane until artichokes disappear from the valley of Beis Netophah.