Sheviis 8:3-4

משנה ג


אֵין מוֹכְרִין פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לֹא בְמִדָּה, וְלֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹא בְמִנְיָן, וְלֹא תְאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא אֲגֻדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב


ר' עובדיה מברטנורא


לא במדה ולא במשקל ולא במנין
כדי שימכרו בזול. א"נ מתוך שאין מוכרין אותן כדרך שמוכרים בשאר שנים ינהגו בהם קדושת שביעית ולא אתו לזלזולי בהו


אף לא אגודות
שלא ימכור כדרך שמוכרים בשאר שנים


ונץ חלב
מפורש בפרקין דלעיל


--------------------------------


משנה ד


הָאוֹמֵר לַפּוֹעֵל, הֵא לָךְ אִסָּר זֶה וּלְקֹט לִי יָרָק הַיּוֹם, שְׂכָרוֹ מֻתָּר. לְקֹט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם, שְׂכָרוֹ אָסוּר. לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוּנְדְּיוֹן, כְּשֶׁאֶלְקֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ, מֻתָּר. לָקַח מִמֶּנּוּ סְתָם, לֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית


ר' עובדיה מברטנורא


שכרו מותר
ואין בו קדושת שביעית. ואע"ג דשביעית תופסת דמיה, האי לאו דמי שביעית הוא


לקוט לי בו ירק
לשון מכר הוא, דמשמע לקוט לי שוויו ירק, אבל לקוט לי לשון שכירות הוא ולא לשון מכר


ככר בפונדיון
לא שאמר לו אתן לך פונדיון, רק ככר שוה פונדיון


כשאלקט ירקות שדה אביא לך מותר
משום דמתנת חנם יהבי זה לזה, לפי שירקות שדה מצויין


לקח ממנו במתם
בהקפה כדרך מוכרים בחנות


לא ישלם לו מדמי שביעית
דהוי כסחורה


Shevi'is8: 3
אֵין מוֹכְרִין פֵּירוֹת שְׁבִיעִית לֹֹא בְמִדָּה, וְלֹֹא בְמִשְׁקָל, וְלֹֹא בְמִנְיָן; וְלֹֹא תְאֵנִים בְּמִנְיָן, וְלֹֹא יָרָק בְּמִשְׁקָל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אַף לֹֹא אֲגוּדּוֹת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לֶאֱגוֹד בַּבַּיִת, אוֹגְדִין אוֹתוֹ בַּשּׁוּק, כְּגוֹן הַכְּרֵשִׁין וְנֵץ הֶחָלָב.
One may not sell seventh [-year] produce either by measure, by weight, or by number; nor figs by number, nor vegetables by weight. Beis Shammai say: Not even [in] bunches. But Beis Hillel say: That which is customarily tied [in bunches] for the house may be tied for the market, for example, leeks and the milky blossom.
Shevi'is8: 4
הָאוֹמֵר לְפוֹעֵל ,,הֵא לָךְ אִיסָּר זֶה וְלַקֵּט לִי יָרָק הַיּוֹם,“ שְׂכָרוֹ מוּתָּר. ,,לַקֵּט לִי בּוֹ יָרָק הַיּוֹם,“ שְׂכָרוֹ אָסוּר. לָקַח מִן הַנַּחְתּוֹם כִּכָּר בְּפוּנְדְיוֹן, ,,כְּשֶׁאֶלְקוֹט יַרְקוֹת שָׂדֶה אָבִיא לָךְ,“ מוּתָּר. לָקַח מִמֶּנוּ סְתָם, לֹֹא יְשַׁלֵּם לוֹ מִדְּמֵי שְׁבִיעִית, שֶׁאֵין פּוֹרְעִין חוֹב מִדְּמֵי שְׁבִיעִית.
. [If] someone says to a worker, ‘‘Here is an issar for you, pick vegetables for me today,’’ his earnings are permissible. [But if one said,] ‘‘Pick vegetables for me today in return for it,‘‘ his earnings are prohibited. [If] one took a loaf worth a pundyon from a baker [and said], ‘‘When I pick field vegetables I will bring you [some],’’ it is permissible. But if he took from him as usual, he may not pay him with seventh [-year] money, for one may not repay a debt with seventh [-year] money.