משנה ט
חלב בהמה טהורה אינו מיטמא טומאת נבלות לפיכך הוא צריך הכשר חלב בהמה טמאה מיטמא טומאת נבלה לפיכך אינו צריך הכשר דגים טמאים וחגבים טמאים צריכין מחשבה בכפרים
ר' עובדיה מברטנורא
חלב בהמה טהורה
שנתנבלה, טהור מטומאת נבילה דכתיב. וחלב נבילה וגו' יעשה לכל מלאכה, ואפילו מלאכת הקודש במשמע
לפיכך הוא צריך הכשר
דכיון שאין סופו לטמא טומאה חמורה, דהכי קיי"ל פרק קמא דטהרות, דכל שאין סופו לטמא טומאה חמורה היינו לטמא אדם וכלים, צריך הכשר
חלב בהמה טמאה מטמא טומאת נבלות
דלא טיהרה תורה אלא חלב של בהמה טהורה שנתנבלה, דכתיב חלב נבילה וחלב טריפה, יצאת חלב בהמה טמאה שאין לה טריפה, לפי שטריפתה ושחיטתה שוה
ואין צריך הכשר
לטומאת אוכלים אם צירף פחות מכזית לפחות מכביצה כדפרישנא לעיל. אבל מחשבה ודאי בעי, מידי דהוה אבשרא דבעיא מחשבה בכל מקום כדתנן לעיל
וצריך מחשבה בכפרים
ולא בשווקים. אבל הכשר צריכין בכל מקום
--------------------------------------
משנה י
כורת דבורים רא"א הרי היא כקרקע וכותבין עליה פרוזבול ואינה מקבלת טומא' במקומה והרודה ממנה בשבת חייב חטאת וחכ"א אינה כקרקע ואין כותבים עליה פרוזבול ומקבלת טומאה במקומה והרודה ממנה בשבת פטור
ר' עובדיה מברטנורא
כוורת דבורים וכו
אם היא מחוברת בטיט, הכל מודים שהיא כקרקע. ואם היתה מונחת על גבי יתידות, הכל מודים שהיא ככלים. לא נחלקו אלא שמונחת על גבי קרקע ואינה מחוברת בטיט
ר' אליעזר אומר הרי היא כקרקע
ונקנית בכסף, בשטר, ובחזקה, כקרקע
וכותבין עליה פרוזבול
שטר שכותבים בית דין למלוה שמסר להם כל חוב שיש לו, שלא תהא שביעית משמטתו. ואין כותבין פרוזבול אלא על הקרקע, כלומר כשיש ללוה קרקע. ואם יש לו כוורת דבורים כמו שיש לו קרקע דמי, וכותבין עליה פרוזבול למלוה
ואינה מקבלת טומאה במקומה
דהוי כמחובר שאינו מקבל טומאה
והרודה
מחלות דבש שבתוכה בשבת, חייב חטאת, כתולש ממקום חבור. דכתיב ויטבול אותה ביערת הדבש, וכי מה ענין יער אצל דבש, אלא מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש הרודה ממנו בשבת חייב חטאת