Uktzin 3:5-6

משנה ה

הקושט והחמס וראשי בשמים התיאה והחלתית והפלפלין וחלות חריע נלקחים בכסף מעשר ואינן מטמאין טומאת אוכלין דר"ע אמר לו ר"י בן נורי אם נלקחים בכסף מעשר מפני מה אינן מטמאין טומאת אוכלים ואם אינן מטמאין טומאת אוכלים אף הם לא ילקחו בכסף מעשר

ר' עובדיה מברטנורא

הקושט

כך שמו בלע"ז ובערבי. והוא נמנה עם סממני הקטורת

והחמס

יש שפירשו זנגביל. ויש שפירשו קנמון

וראשי בשמים

כגון אגוז מוסקאט"ו, ונרד, וכיוצא בהם, שנותנים ריח ערב

התיאה

מין חלתית

וחלתית

כך שמה בערבי. ואע"פ שריחה רע, רגילים ליתן ממנה במזונות

חלת חריע

כרכום יערי. וקורין לו בערבי אלקר"טום

אף הן לא ילקחו בכסף מעשר

דרחמנא אמר ונתת הכסף וגו' ואכלת שם, דבר שהוא נאכל כמות שהוא אתה קונה בכסף מעשר, שאינו נאכל כמות שהוא אין אתה קונה בכסף מעשר. וכן הלכה, דאין מטמאין טומאת אוכלים ואין נקחים בכסף מעשר

------------------------------------------------------

משנה ו

הפגין והבוסר ר"ע מטמא טומאת אוכלין ר"י בן נורי אומר משיבואו לעונות המעשרו' פריצי זיתים וענבים ב"ש מטמאין וב"ה מטהרין הקצח ב"ש מטהרין וב"ה מטמאין וכן למעשרות

ר' עובדיה מברטנורא

הפגין

תאנים שלא נתבשלו, כדכתיב התאנה חנטה פגיה. וכל שאר פירות נמי שאינן מבושלים נקראים פגין

והבוסר

ענבים שלא נתבשלו. ומשהגיעו להיות כפול הלבן נקראים בוסר. ופגין גרועים מבוסר

משיבואו לעונות המעשרות

כל פרי ופרי כפי העת הקצוב לו להתחייב במעשר, כדתנן פרק קמא דמעשרות. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי

פריצי זיתים וענבים

שנתקשו קודם בישולן, ואינן נפרכים בבית הבד. לשון ובני פריצי עמך בני אדם קשים ורשעים. כך זיתים וענבים הללו, קשין ואינן נפרכין ואינן נדרכים

בית שמאי מטמאין

דחשיבי אוכל

ובית הלל מטהרין

דלא חשיבי אוכל

הקצח

ניי"ל בלע"ז. וזרע שחור הוא, ורגילים לתת אותו בלחם, לפי שהרגיל בו אינו בא לידי כאב לב

וכן למעשרות

כמו שנחלקו לטומאה כך נחלקו למעשרות, דהמטמאן טומאת אוכלים מחייבו במעשרות