Uktzin 2:1-2

פרק ב

משנה א

זיתים שכבשן בטרפיהן טהורים לפי שלא כבשן אלא למראה כשות של קשות והנץ שלה טהורה רבי יהודה אומר כל זמן שהיא לפני התגר טמאה

ר' עובדיה מברטנורא

זיתים שכבשן

ביין או בחומץ או בשאר משקין

בטרפיהן

עם העלים שלהם. עלה זית, מתרגמינן טרף זיתא

טהורים

אם נגע שרץ בעלין, טהורים הזיתים והעלים, דלא חשיבי העלים לא יד ולא שומר

לפי שלא כבשן

בטרפיהן

אלא למראה

כדי שיהיו נראים יפין יותר כשהעלים עמהן, דנראים כאילו מחדש נתלשו

כשות של קישות

כשהקשואים קטנים יש להן כמין שער קטן, ונקרא כשות

והנץ שלה

בפי הקשואים יש כמו נץ ארוך מעט

טהורים

דלא חשיבי לא יד ולא שומר

לפני התגר טמאה

דניחא ליה לתגר בשער ובנץ, שמתוך כך נראים הקשואים יפים וכאילו מחדש נתלשו, וכיון שרוצה בקיומם, חשיבי שומר לפרי. אי נמי, לפי שהקשואים רכים ויד הכל ממשמשים בהן לקנותן הן מתקלקלים אם לא מפני שאותו שער שומרן מכל לכלוך וטינוף

--------------------------------------

משנה ב

כל הגלעינין מיטמאות ומטמאות ולא מצטרפות גלעינה של רוטב אע"פ יוצאה מצטרפת של יבשה אינה מצטרפת לפיכך חותל של יבשה מצטרף ושל רוטב אינו מצטרף גלעינה שמקצתה יוצאה שכנגד האוכל מצטרף עצם שיש עליו בשר שכנגד האוכל מצטרף היה עליו מצד אחד רבי ישמעאל אומר רואין אותו כאילו הוא מקיפו בטבעת וחכמים אומרים שכנגד האוכל מצטרף כגון הסיאה והאזוב והקורנית

ר' עובדיה מברטנורא

הגלעינים

כמו גרעינים

ולא מצטרפות

עם האוכל להשלימו לכביצה, דיד חשיבי ולא שומר

גלעינה של רוטב

גרעין של תמרה לחה וראויה למוץ

אע"פ יוצאה

כלומר אע"פ שיוצאה מן האוכל מצטרפת עם האוכל, לפי שהיא נאכלת, שמוצץ אותה מחמת רטיבות

לפיכך חותם של יבישה

גרגיר של ענבים ותמרים יש להם חותם, שחותם נקב הפרי, ובראש החותם עוקץ, כך פירשו רבותי. וקשה לפירושם, מאי לפיכך. ובמשניות דוקניות מצאתי, לפיכך חותל של יבישה, וכן גורס רמב"ם, ומפרש טעמא דגרעינה של רוטב דהיינו של תמרה לחה, מצטרפת, לפי שהיא שומר לפרי, שאם לא הגרעין היה הפרי נפסד. ושל יבישה אינה מצטרפת, דשוב אין הגרעין שומר לפרי, שכבר כלתה הליחה שבתמרה ואין הגרעין שומרה שלא תפסד. לפיכך חותל של יבישה והוא הקרום המלופף ודבוק על הגרעין של תמרה, מצטרף עם התמרה כשהיא יבישה, מפני שהקרום הוא שומר, לא הגרעין

ושל רוטב

דהיינו תמרה לחה, אין הקרום מצטרף. שהגרעין הוא שומר ולא הקרום. ונקרא אותו הקרום חותל, לפי שהוא מלופף ודבוק לגרעין. לשון והחתל לא חותלת

גלעינה שמקצתה יוצאה

כגון גרעינה של תמרה לחה שנאכלת חציה וחציה נשארת עם הגרעין

מה שכנגד האוכל

חשוב שומר ומצטרף, אבל אידך לא. וכן עצם שיש עליו כזית בשר

היה עליו

היה על העצם בשר בצד אחד שאינו מקיף את העצם, אמר רבי שמעון רואין אם יש בבשר שיעור שיוכל להקיף ממנו עובו כחוט של ערב כטבעת סביב העצם מצטרף. ואין הלכה כר' שמעון

כגון הסיאה והאזוב והקורנית

שגם אלו כך דינם, מה שכנגד האוכל מצטרף, ומה שאינו כנגד האוכל אין מצטרף. וסיאה וקורנית מין אזוב הם. סיאה תליי"ז בלע"ז, וקורנית שדרי"א בלע"ז