משנה ח
בעבוע שבחבית שניקב בין מבפנים בין מבחוץ ובין מלמעלן בין מלמטן זה כנגד זה טמא באב הטומאה וטמא באהל המת הפנימי מלמטה והחיצון מלמעלן טמא באב הטומאה וטמא באהל המת הפנימי מלמעלן והחיצון מלמטן טהור באב הטומאה וטמא באוהל המת
ר' עובדיה מברטנורא
בעבוע שבחבית
כשמצרפין כלי חרס בכבשן יוצאין בדפנותיהן כמין אבעבועות, שיש להן שתי דפנות אחד לצד פנים של חבית ואחד לצד חוץ, וחלול באמצע, ופעמים שיש באותו בעבוע שתי נקבים, אחת בדופן הבעבוע של צד פנים שהוא לצד חלל החבית, ואחת בדופן של צד חוץ, וכשהחבית מלאה משקים נכנס המשקה דרך הנקב שבדופן הפנימי ומבצבץ ויוצא דרך הנקב שבדופן החיצון. ואם הנקבים שבשתי דפנות הבעבוע הן מכוונים ומפולשים זה כנגד זה, או אפילו אינן מכוונים אלא שהיה הנקב שבדופן הפנימי למטה לצד שולי הכלי והנקב שבדופן החיצון מלמעלה, אם היתה אותה חבית מונחת באוהל המת ומוקפת צמיד פתיל בפיה ואינה מוקפת בנקבים של הבעבוע, או שנגע אב הטומאה במשקה שבנקב החיצון, נטמאו כל המשקים שבחבית. אבל אם הפנימי מלמעלן והחיצון מלמטן, נהי דבאוהל המת מיטמא, שאוהל הטומאה נכנס לתוך החבית דרך הנקבים, באב הטומאה מיהא טהור, דאם נגע אב הטומאה במשקין שבנקב החיצון שבבעבוע מלמטן, מאחר שהפנימי מלמעלן הוה ליה כניצוק וקטפרס, ולא הוי חיבור
----------------------------------------
פרק ג
משנה א
כל ידות האוכלים שהם חבור באב הטומאה חבור בטבול יום אוכל שנפרס ומעורה מקצת ר' מאיר אומר אם אוחז בגדול והקטן עולה עמו הרי הוא כמוהו ר' יהודה אומר אם אוחז בקטן והגדול עולה עמו הרי הוא כמוהו ר' נחמיה אומר בטהור וחכ"א בטמא ושאר כל האוכלים את שדרכו ליאחז בעלה אוחז אותו בעלה ובקלח אוחזין אותו בקלח
ר' עובדיה מברטנורא
כל ידות האוכלים
העוקצים שהאוכל נתלה בהן כשרוצין לתלותו, ואדם אוחז בו כשרוצה לאכול הפרי
שהם חיבור באב הטומאה
שאם אב הטומאה נגע בהן כאילו נגע בפרי עצמו
חיבור בטבול יום
אם הוא יד לפירות של תרומה ונגע טבול יום באותו היד, נפסלו הפירות של תרומה
שנפרס
לשון פרוסה. ואית דגרסי שנפרם, לשון ובגדיו לא יפרום
מעורה
מחובר
אם אוחז בגדול
בפרוסה הגדולה, והפרוסה הקטנה עולה עמה ואינה נפסקת מכל וכל
הרי הוא כמוהו
ואם נגע טבול יום באחד נפסל השני
ר' נחמיה אומר בטהור
כלומר באותו שלא נגע בו טבול יום משערין, בין שהוא גדול בין שהוא קטן, אם אוחז בו והטמא עולה עמו, שניהם טמאים
וחכמים אומרים בטמא
משערין, אם אוחז בטמא והטהור עולה עמו. והלכה כחכמים
ושאר כל האוכלים
כגון מיני ירקות
את שדרכו לאחוז בעלה
כשבא לטלטלו אוחזים אותו בעלה, ואם לא יפסק הירק ויפול כשאוחזים אותו בעלה, הוי חיבור, ואי לא, לא הוי חיבור, בין אם נגע טבול יום בעלה בין נגע בירק עצמו