Niddah 10:1-2

פרק י

משנה א

תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וניסת בש"א נותנין לה ד' לילות ובה"א עד שתחיה המכה הגיע זמנה לראות וניסת בש"א נותנין לה לילה הראשון ובה"א עד מוצאי שבת ד' לילות ראתה ועודה בבית אביה בש"א נותנין לה בעילת מצוה ובה"א כל הלילה כולה

ר' עובדיה מברטנורא

תינוקת. נותנין לה ארבעה לילות

ואפילו רואה, אמרינן דם בתולים הוא וטהור

עד שתחיה המכה

שתתרפא המכה של בעילה. וכל זמן שהדם שותת ממנה כשהיא עומדת, וכשהיא יושבת אינו שותת, או ששותת כשהיא יושבת על גבי דבר קשה, וכשיושבת על גבי דבר רך כגון על גבי כרים וכסתות אינו שותת, בידוע שלא חיתה המכה, ומחמת המכה של בתולים בא הדם. אבל אם הדם שותת בין כשהיא עומדת בין כשהיא יושבת ובין כשיושבת על דבר רך ובין כשיושבת על דבר קשה, אין זה דם מכה אלא דם נדה

הגיע זמנה לראות

ולא ראתה, ונישאת

עד מוצאי שבת ארבעה לילות

שהרי היא נישאת ברביעי. דבתולה נישאת ליום רביעי ונבעלת ליל חמישי

בעילת מצוה

בעילה ראשונה

כל הלילה כולה

ואפילו בועל בעילות הרבה. וכל הדברים הללו בדורות הראשונים בלבד, אבל אחר שפשטה החומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן שאפילו רואות דם טפה כחרדל יושבות עליה שבעה נקיים, כל הנושא בתולה אפילו קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה מעולם, לאחר שבעל בעילת מצוה אין מותר לו לבוא עליה עד שתספור שבעה נקיים אחר שיפסוק הדם, כדין שאר נשים שרואות דם

--------------------------------------

משנה ב

נדה שבדקה עצמה יום ז' שחרית ומצאתה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאתה טמאה הרי היא בחזקת טהרה בדקה עצמה ביום ז' בשחרית ומצאתה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאתה טהורה הרי זו בחזקת טמאה ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה ואם יש לה וסת דיה שעתה ר"י אומר כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טמאה וחכ"א אפי' בשניה לנדתה בדקה ומצאתה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהרה

ר' עובדיה מברטנורא

לא הפרישה

לא בדקה עצמה להפריש בטהרה

ולאחר ימים

לאחר שטבלה בליל שמיני

הרי זו בחזקת טהורה

בימים שבין טבילתה למציאת טומאה. וטהרותיה שנגעה בהן טהורות, דאימור השתא הוא דחזאת

ומטמאה מעת לעת

ארישא קאי, דקתני ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה הרי היא בחזקת טהרה, אבל מטמאה מעת לעת של ראיה זו או מפקידה לפקידה

אפילו בשניה לנדתה

בדקה שחרית ומצאה טהורה, ובין השמשות לא הפרישה, ולבסוף שבעה טבלה, ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה, הרי זו עד עכשיו בחזקת טהרה. ושלש מחלוקות בדבר, לתנא קמא בדיקת שחרית השביעי הוא דמטהרתה, אבל שני לנדתה, לא. ולר' יהודה אפילו בדיקת שחרית דשביעי לא מטהרה עד שתפרוש בין השמשות. ולרבנן אפילו בשני, דכיון דפסק פסק. ודוקא בשני הוא דמטהרי רבנן, אבל בראשון מצאה טהור ושוב לא בדקה, וטבלה בליל שמיני ועשתה טהרות, ואחר כך מצאה טמא, לא מטהרי רבנן, לפי שביום ראשון הוחזקה מעין פתוח. ומשום הכי קתני ואפילו בשניה לנדתה דוקא, אבל ראשון לא. והלכה כחכמים