Mikvaos 4:3-4

משנה ג

החוטט בצנור לקבל צרורות בשל עץ כל שהוא ובשל חרס רביעית רבי יוסי אומר אף בשל חרס כל שהוא לא אמרו רביעית אלא בשברי כלי חרס היו צרורות מתחלחלים בתוכו פוסלים את המקוה ירד לתוכו עפר ונכבש כשר סלון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב מן האמצע אינו פוסל מפני שלא נעשה לקבלה

ר' עובדיה מברטנורא

החוטט בצנור

דרך צנור להיות פתוח משני צדדים, ואין פוסל את המקוה אא"כ חקק בו חקק מעט כדי לקבל צרורות המעכבים הלוך המים, וכשחקקו ולבסוף קבעו איירי, הואיל והיה עליו תורת כלי כשהיה תלוש, הרי המים העוברים בו שאובים הן ופוסלים את המקוה

ובשל חרס

לא חשיב כלי אא"כ יש לו בית קיבול של רביעית

לא אמרו רביעית אלא בשברי החרס

דוקא בכלי חרס לאחר שנשבר בעינן שיהא השבר מחזיק רביעית, אבל מתחילתו אפילו כל שהוא חשוב כלי ואין הלכה כר' יוסי

מתחלחלים

מתגלגלים בתוך בית קיבול, שאינם מהודקים בו אע"פ שנתמלא מהם אלא מתנענעים אילך ואילך. לשון ותתחלחל המלכה

פוסלין את המקוה

דלא נתבטל קיבולו

ירד לתוכו

לתוך בית קיבולו

עפר ונכבש

שהעפר נקבע ונעשה מהודק יפה והמים עוברים עליו. תרגום במסלה נעלה באורח כבישא ניסק

כשר

דאין כאן בית קיבול

סילון

וצינור ומרזב, אחד הוא

שהוא צר מכאן ומכאן

משני פיותיו, ממקום שהמים נכנסים בו וממקום שיורדים ממנו למקוה

ורחב באמצע

אפילו הכי לא חשיב לקבלה כל זמן שלא חקק בו לקבל צרורות

-----------------------------------

משנה ד

מים שאובין ומי גשמים שנתערבו בחצר ובעוקה ועל מעלות המערה אם רוב מן הכשר כשר ואם רוב מן הפסול פסול מחצה למחצה פסול אימתי בזמן שמתערבים עד שלא יגיעו למקוה היו מקלחין בתוך המים אם ידוע שנפל לתוכו ארבעים סאה מים כשרים עד שלא ירד לתוכו שלשה לוגין מים שאובין כשר ואם לאו פסול

ר' עובדיה מברטנורא

מים שאובים

שהן פסולים למקוה

ומי גשמים

הכשרים

שנתערבו בחצר או בעוקה

גומא שהמים מתקבצים בהן, או על מעלות המערה, ומשם נמשכו וירדו למקוה

אם רוב מן הכשר

כגון שכ"א סאה מהן מי גשמים וי"ט מים שאובין, כשר

היו מקלחין בתוך המים

שלא ירדו למקוה על ידי המשכה דרך החצר והעוקה ומעלות המערה, אלא מן הכלים עצמן היו מקלחין לתוך המקוה

ואם לאו פסול

דשלשה לוגין מים שאובין פוסלים כשנפלו למקוה שלא כדרך המשכה. אבל דרך המשכה אין פוסלין עד שיהיו הרוב מים שאובים, אפילו המים שאובין בפני עצמן שלא נתערבו בכשרים אין פוסלין דרך המשכה אלא ברוב. כגון מקוה שיש בו כ"א סאה מי גשמים, ממלא בכתף וממשיך לתוכו י"ט סאה מים שאובים וכשר, הואיל והרוב מים כשרים. וכן הלכה