משנה י
כסוי מיחם שהוא מחובר לשלשלת ב"ש אומרים חבור לטומאה ואינו חבור להזייה ב"ה אומרים הזה על המיחם הזה הכסוי הזה על הכסוי לא הזה המיחם הכל כשרים להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס והאשה ותינוק שאין בו דעת האשה מסעדתו ומזה ואוחזת לו במים והוא טובל ומזה אם אחזה בידו אפילו בשעת הזייה פסול
ר' עובדיה מברטנורא
המיחם
קומקום של נחושת שמחממים בו המים
חוץ מטומטום ואנדרוגינוס
לפי שהן ספק אשה, ואשה אינה כשרה להזות, דכתיב וטבל במים איש טהור, איש ולא אשה. טהור, לרבות את הקטן. והזאה יליף מטבילה דאתקוש להדדי
האשה מסעדתו
מסייעתו, כדמפרש בסיפא דאוחזת לו במים
ואם אחזה בידו אפילו בשעת הזאה פסול
לא מיבעיא בשעת טבילה דכי כתיב איש ולא אשה בטבילה הוא דכתיב, אלא אפילו בשעת הזאה דלא כתיב קרא בהזאה, אפ"ה אם אחזה בידו פסול, דגמרינן הזאה מטבילה
-------------------------------
משנה יא
טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום שאין מזין עד שתנץ החמה וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר
נשלמה מסכת פרה
ר' עובדיה מברטנורא
ביום והזה בלילה פסול
דכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, ביום ולא בלילה. ואתקש טבילה להזאה, דכתיב וטבל במים איש טהור והזה, מה הזאה ביום אף טבילת אזוב ביום
טובל בלילה ומזה ביום
היכא דשהה טבילתו ולא הזה ביום השביעי, כשבא להזות בשמיני או בתשיעי ועשירי יכול להקדים טבילה להזאה. אבל הטובל בשביעי כמצותו, מזה תחלה ואח"כ טובל, דכתיב וחטאו ביום השביעי והדר וכבס בגדיו ורחץ במים
משעלה עמוד השחר כשר
דמשם ואילך הוא יום, דכתיב ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וכתיב והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה