Parah 12:10-11

משנה י


כסוי מיחם שהוא מחובר לשלשלת ב"ש אומרים חבור לטומאה ואינו חבור להזייה ב"ה אומרים הזה על המיחם הזה הכסוי הזה על הכסוי לא הזה המיחם הכל כשרים להזות חוץ מטומטום ואנדרוגינוס והאשה ותינוק שאין בו דעת האשה מסעדתו ומזה ואוחזת לו במים והוא טובל ומזה אם אחזה בידו אפילו בשעת הזייה פסול


ר' עובדיה מברטנורא


המיחם


קומקום של נחושת שמחממים בו המים


חוץ מטומטום ואנדרוגינוס


לפי שהן ספק אשה, ואשה אינה כשרה להזות, דכתיב וטבל במים איש טהור, איש ולא אשה. טהור, לרבות את הקטן. והזאה יליף מטבילה דאתקוש להדדי


האשה מסעדתו


מסייעתו, כדמפרש בסיפא דאוחזת לו במים


ואם אחזה בידו אפילו בשעת הזאה פסול


לא מיבעיא בשעת טבילה דכי כתיב איש ולא אשה בטבילה הוא דכתיב, אלא אפילו בשעת הזאה דלא כתיב קרא בהזאה, אפ"ה אם אחזה בידו פסול, דגמרינן הזאה מטבילה


-------------------------------


משנה יא


טבל את האזוב ביום והזה ביום כשר ביום והזה בלילה בלילה והזה ביום פסול אבל הוא עצמו טובל בלילה ומזה ביום שאין מזין עד שתנץ החמה וכלן שעשו משעלה עמוד השחר כשר


נשלמה מסכת פרה


ר' עובדיה מברטנורא


ביום והזה בלילה פסול


דכתיב והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, ביום ולא בלילה. ואתקש טבילה להזאה, דכתיב וטבל במים איש טהור והזה, מה הזאה ביום אף טבילת אזוב ביום


טובל בלילה ומזה ביום


היכא דשהה טבילתו ולא הזה ביום השביעי, כשבא להזות בשמיני או בתשיעי ועשירי יכול להקדים טבילה להזאה. אבל הטובל בשביעי כמצותו, מזה תחלה ואח"כ טובל, דכתיב וחטאו ביום השביעי והדר וכבס בגדיו ורחץ במים


משעלה עמוד השחר כשר


דמשם ואילך הוא יום, דכתיב ואנחנו עושים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וכתיב והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה


Parah12: 10
כִּסּוּי מֵחַם שֶׁהוּא מְחֻבָּר לְשַׁלְשֶׁלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חִבּוּר לְטֻמְאָה וְאֵינוֹ חִבּוּר לְהַזָּיָה. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: הִזָּה עַל הַמֵּחַם, הֻזָּה הַכִּסּוּי; הִזָּה עַל הַכִּסּוּי, לֹא הֻזָּה הַמֵּחַם.  הַכֹּל כְּשֵׁרִים לְהַזּוֹת, חוּץ מִטֻּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס וְהָאִשָּׁה, וְתִינוֹק שֶׁאֵין בּוֹ דַעַת.  הָאִשָּׁה מְסַעַדְתּוֹ וּמַזֶּה, וְאוֹחֶזֶת לוֹ בַמַּיִם וְהוּא טוֹבֵל וּמַזֶּה. אִם אָחֲזָה בְיָדוֹ, אֲפִלּוּ בִשְׁעַת הַזָּיָה, פָּסוּל.
The cover of a kettle that was attached to a chain, Beis Shammai say: [It is considered] a connection for tumah but not [con-sidered] a connection for sprinkling. Beis Hillel say: [If] one sprinkled on the kettle, the cover has been sprinkled [upon as well]; [if] he sprinkled on the cover, the kettle has not been sprinkled [upon].  All are eligible to sprinkle, except for a tumtum and a hermaphrodite and a woman, and a minor who does not have awareness.  A woman assists him and he sprinkles, and she holds the water for him and he dips and sprinkles. If she held his hand, even during the sprinkling, it is invalid.
Parah12: 11
טָבַל אֶת הָאֵזוֹב בְּיוֹם וְהִזָּה בְיוֹם, כָּשֵׁר; בְּיוֹם וְהִזָּה בְלַיְלָה, בְּלַיְלָה וְהִזָּה בְיוֹם, פָּסוּל. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ טוֹבֵל בְּלַיְלָה וּמַזֶּה בְּיוֹם, שֶׁאֵין מַזִּין עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר. סליק מסכת פרה
[If] one dipped the hyssop by day and sprinkled by day, [it is] valid; by day and he sprinkled at night, at night and he sprin-kled by day, [it is] not valid. But he himself immerses at night and sprinkles by day, since we do not sprinkle until sunrise. And all of them that acted from dawn, [it is] valid.