משנה ח

לגין של חטאת שנטמאו אחוריו נטמא תוכו ומטמא את חבירו וחבירו את חבירו אפי' הן מאה הזוג והענבל חבור כוש של רובן לא יזה לא על הכוש ולא על הפיקה ואם הזה מוזה של פשתן חבור עור של עריסה שהוא מחובר לפיקו' חבור המלבן אינו חבור לא לטומאה ולא לטהרה כל ידות הכלים הקדוחות חבור רבי יוחנן בן נורי אומר אף החרוקות

ר' עובדיה מברטנורא

שנטמאו אחוריו

במשקין טמאין. דלשאר טהרות לא נטמא תוכו, אבל לחטאת אינו כן

הזוג והענבל חיבור

שאם הזה על אחד מהן, חבירו טהור. וזוג הוא הפעמון, וענבל הוא הפטיש שבפנים המכה בפעמון שעל ידו מקשקש

כוש של רובן

פלך שטווין בו ארבי, הוא הגמי שעושין ממנו מחצלאות

לא על הכוש ולא על הפיקה

כלומר לא יזה לא על זה לבדו ולא על זה לבדו, דלא הוו חיבור. אבל צריך להזות על שניהן

פיקה

מה שמשימין בסוף הכוש להכבידו קרוי פיקה. בלע"ז פורסל"ו

ואם הזה

על אחד מהן בלבד, מוזה. ורמב"ם פירש, לא על הכוש ולא על הפיקה, אלא על קנה הברזל שרגילין לתת בראש הכוש שנקרא צנורא. ועליו מזין מפני שהוא עיקר הכלי, ועולה ההזאה לכוש ולפיקה

של פשתן חיבור

שהפלך שטווין בו פשתן דרכו להיות הפיקה מחוברת בכוש

עור של עריסה

עור שמשימין בעריסה של קטן ודרכו להיות מחובר בעריסה

המלבן

כמין קערות של עץ חקוקות שמכניסין בו כרעי המטה שלא ירקבו מלחלוחית הארץ. ודומה לו בפרק המוכר את הבית בבבא בתרא, מלבנות של כרעי המטה

אינו חיבור לא לטומאה

דאם נטמא זה לא נטמא זה

ולא לטהרה

דאם הזה על זה לא הזה על זה

הקדוחות חיבור

כגון ידות הסכינים שהברזל נכנס לתוך הבית יד של עץ או של עצם ומחובר בו, הוי חבור, נטמא אחד מהן נטמא חבירו, וכן אם הזה על אחד מהן הזה על חבירו. קדוחות, לשון מקדח

אף החרוקות

לשון ויחרקו שן כלומר אף הידות שהן חדות בראשן ומכניס חודן בנקב שעושין בראש הכלי, כגון בית יד של רומח, אף אלו הוו חיבור. ואין הלכה כרבי יוחנן בן נורי

-------------------------------

משנה ט

הסלים שבקנתל והמטה של טרבל וקרן של כליבה וקרנין של יוצאי דרכים ושלשלת המפתחות ושלל הכובסים והבגד שהוא תפור בכלאים חבור לטומאה ואינו חבור להזייה

ר' עובדיה מברטנורא

הסלים שבקנתל

סלים שדרכן להוליך בהן פירות או זבלים על גבי החמור והן מחוברין זה בזה

מטה של טרבל

כמין עז של ברזל שדשין בו את התבואה

קרן של כליבה

המטה של מתים עושים לה כמין קרן של ברזל וקושרין בו המת שלא יפול. וקורים למטה של מתים כליבה, שהיא עשויה ככלוב של עופות

וקרנים של יוצאי דרכים

קרני בהמה וחיה שמוליכים עמהם עוברי דרכים למלאות בהן מים לשתות

ושלשלת המפתחות

שלשלת שתולים בה המפתחות

ושלל של כובסים

דרך הכובסים לשלול הבגדים זה עם זה הקטן עם הגדול בשביל שלא יאבד

והבגד שהוא תפור בכלאים

שתי חתיכות של בגד צמר שתפרן בחוטי פשתן וסופו להפרד משום איסור כלאים, וכן שלל של כובסים סופו להפרד, ואפילו הכי הוי חיבור לטומאה