משנה ז
כשם שמצילין מבפנים כך מצילין מבחוץ כיצד כפישה שהיא נתונה על היתדות מבחוץ טומאה תחתיה כלים שבכפישה טהורים אם היה כותל חצר או כותל גנה אינו מציל קורה שהיתה נתונה מכותל לכותל וקדרה תלויה בה טומאה תחתיה כלים שבקדרה רבי עקיבא מטהר וחכמים מטמאין
ר' עובדיה מברטנורא
כשם שמצילים מבפנים
עם דפנות אוהלים כך מצילים מבחוץ עם דפנות אוהלים כדמפרש ואזיל
על יתדות מבחוץ
סמוך לכותל שלא תהא משוכה מן הכותל טפח ואז חשובה אוהל להפסיק בין טומאה שתחתיה לכלים שעל גבה. ודוקא בכותל בית שנעשה כותל זה לאוהל נחשבת הכפישה גם היא אוהל להפסיק, אבל בכותל חצר וגינה שלא נעשה לאוהל לא תחשב הכפישה אוהל להפסיק
וקדירה תלויה בה
מוכח בתוספתא שאם שפתי הקדירה משוכים משפת הקורה ולחוץ בפותח טפח כולי עלמא לא פליגי דאינה מצלת, וכלים שבקדרה טמאים, ואי פי הקדרה מודבק בקורה, כולי עלמא לא פליגי דמצלת וטהורים. כי פליגי היכא דמשוכה מן הקורה וליכא פותח טפח. ר' עקיבא אומר מצלת וטהורים, וחכמים אומרים אינה מצלת וטמאים. והלכה כחכמים
----------------------------
פרק ו
משנה א
אדם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר כיצד ארבעה נושאין את הנדבך טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאין טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאים ר' אליעזר מטהר נתון על ארבעה כלים אפי' כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה טומאה תחתיו כלים שעל גביו טמאים טומאה על גביו כלים שתחתיו טמאים נתון על ארבעה אבנים או על דבר שיש בו רוח חיים טומאה תחתיו כלים שעל גביו טהורין טומאה על גביו כלים שתחתיו טהורין
ר' עובדיה מברטנורא
אדם וכלים עשויין אהלים לטמא
אוהל הנסמך על ידי אדם או על ידי כלים נחשב אוהל לטמא כלים שתחתיו אפילו שלא כנגד הטומאה, כאילו נתונים באוהל המת
אבל לא לטהר
דאין נחשבים אוהל לחוץ בפני הטומאה
נדבך
אבן גדולה ורחבה. לשון נדבכין די אבן גלל
כלים שעל גביו טמאין
שאינו חוצץ וכמאן דליתיה דמי, דאין עשוי אוהל לטהר
כלים שתחתיו טמאים
דלטמא נעשים אוהלים
ורבי אליעזר מטהר
בתרווייהו. דסבר נעשה אוהל לטהר וחוצץ בפני הטומאה. ואין הלכה כר' אליעזר
נתון על ארבעה כלים
אם היה הנדבך נתון על ארבעה כלים אפילו כלי גללים שאין מקבלים טומאה
על ארבעה אבנים
שאינן כלים, נחשב אוהל לחוץ בפני הטומאה
דבר שיש בו רוח חיים
חוץ מאדם