Keilim 28:6-7

משנה ו

מטלית שטלייה על הקופה מטמאה אחד ופוסלת אחד הפרישה מן הקופה הקופה מטמא א' ופוסלת אחד והמטלית טהורהטלייה על הבגד מטמא שנים ופוסלת אחד הפרישה מן הבגד הבגד מטמא אחד ופוסל אחד והמטלית מטמאה שנים ופוסלת אחדוכן הטולה על השק או על העור דברי ר' מאיר ר"ש מטהר ר' יוסי אומר על העור טהור על השק טמא מפני שהוא אריג

ר' עובדיה מברטנורא

מטלית

שהיא טמאה מדרס, וטלאה בקופה. וקופה לאו בת מדרס היא, ומיהו כשטלאה בקופה נטמאת הקופה, לפי שנגעהבמטלית הטמאה מדרס, והרי היא מגע מדרס. והמטלית כשנגמרה טלייתה פרח מינה טומאת מדרס, משום דבטלה לגבי קופהוקופה לא חזיא למדרס

מטמאה אחד ופוסלת אחד

כדין כלים שנגעו במדרס ופירשו, דתנן בסוף זבים הנוגע במשכב מטמא שנים ופוסל אחד, פירשמטמא אחד ופוסל אחד, דכל זמן שהכלי נוגע במדרס חשבינן ליה כאב הטומאה לענין אוכלים לעשות ראשון ושני בחולין ושלישיבתרומה, אבל כשפירש הוה ליה כולד הטומאה ועושה שני בחולין ושלישי בתרומה בלבד, דהיינו מטמא אחד ופוסל אחד

הפרישה

למטלית מן הקופה, הוי לה הקופה ולד הטומאה כמו שהיתה קודם שהפרישה, אבל המטלית טהורה, דמכיון שטלאהבקופה נעשית כקופה והויא לה כחתיכת דופן שניטלה מן הקופה דטהורה החתיכה. ומיהו אם אחר פרישתה מן הקופה חישבעליה לישיבה, מקבלת טומאה מכאן ולהבא אם יש בה כשיעור

טלאה על הבגד

לא נתבטלה מטומאת מדרס, ומטמא הבגד שנים ופוסל אחד כדין כלים הנוגעים במדרס כל זמן שלא פירשו

הפרישה מן הבגד

דין הבגד ככלים שנגעו ופירשו, מטמא אחד ופוסל אחד, והמטלית הרי היא כמו שהיתה, דלעולם לאנתבטלה, ומטמאה שנים ופוסלת אחד

וכן הטולה

מטלית

על השק או על העור

כטולה על הבגד ואינה מתבטלת

ור' שמעון מטהר

קסבר בשק ובעור מתבטלת, הואיל ולאו מינה. ורבי יוסי סבר, דבשק דאריג כמותה, אינה מתבטלת. אבלבעור, דלאו אריג הוא, מתבטלת. והלכה כרבי יוסי

————————————

משנה ז

שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל דברי ר"ש וחכ"א שלש על שלש מכוונת טלייה על הבגד מרוח אחת אינו חבור משתי רוחות זוכנגד זו חבור עשאו כמין גאם ר"ע מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי יהודה בד"א בטלית אבל בחלוק מלמעלן חבור ומלמטן אינוחבור

ר' עובדיה מברטנורא

שלש על שלש שאמרו

דמיטמא לענין טומאת מת ושרץ ונבילה

חוץ מן המלל

מה שמשייר האורג בראש הבגד כשיעור שני אצבעות, והוא ענף של בגד, קרוי מלל. וכיון ששתי לבדו הוא ואין בוערב, אין מצטרף לאריג. ורבותי מפרשים מלל, מה שמולל וכופל התופר מקום החתך, מפני החוטים שדרכן לצאת שלא יצאוותתקלקל התפירה

מכוונת

והמלל בכלל

טלייה על הבגד מרוח אחת

מטלית שהיא טמאה מדרס ותפר אותה על הבגד באמצעו מרוח אחת, ומשלש רוחות תלויהואינה מחוברת בבגד

אינו חיבור

ואין הבגד טמא מדרס

משתי רוחות זו כנגד זו

כגון שהיא תפורה מזרח ומערב, ודרום וצפון אינה תפורה. או איפכא. הרי זה חיבור והבגד טמאמדרס

כמין גאם

שתפורה מזרח ודרום, או מערב וצפון

במה דברים אמורים

דלא הוי חיבור אלא בשתי רוחות זו כנגד זו

בטלית

שאינה דרך מלבוש אלא שכורכה עליו בלבד

אבל בחלוק

שלובשים אותו, לעולם הוי חיבור, אא"כ תפורה השפה העליונה. והלכה כחכמים