Keilim 16:4-5

משנה ד


כלי עור מאימתי מקבלין טומאה התורמל משיחסום ויקנב ויעשה קיחותיו רבי יהודה אומר משיעשה את אזניו סקורטיא משיחסוםויקנב ויעשה את ציצתה רבי יהודה אומר משיעשה את טבעותיה קטבוליא משיחסום ויקנב רבי יהודה אומר משיעשה את קיחותיה הכרוהכסת של עור משיחסום ויקנב ר' יהודה אומר משיתפרם וישייר בהם פחות מחמשה טפחים


ר' עובדיה מברטנורא


תורמל


כיס של עור גדול, שהרועה נותן בו מזונות וכל דבר. ודומה לו, ולא הרועה בתרמילו


קיחותיו


מסגרותיו, כמין אזנים קטנות סביבות התורמל, ומכניסים באותן אזנים חבלים שסוגרים אותו


סקורטיא


עור שלובשים העבדנים בשעת מלאכתן


ציציתה


כעין ציצית של טלית, כך עושין לה פתילים על כנפיה לקשרה בהן. ורמב"ם פירש, סקורטיא, עור שאוכלים עליו. וציציתה, הואאמצע העור שנותנים בו טס של מתכת לנוי, לשון ציץ הזהב, שהוא טס של זהב


טבעותיה


טבעת נחשת או ברזל שנותנים בקצה הסקורטיא


קטבליא


עור שמציעים על גבי מטה. וקורים לו בערבי נטע. ופשוטי כלי עור מקבלים טומאה מדרבנן בלבד, כפשוטי כלי עץ, ודינן בזהשוה שאין מקבלים טומאה מדאורייתא אלא מדרבנן בכל שאר טומאות, חוץ ממשכב ומושב שהן נעשין משכב ומושב מדאורייתא כשהןמיוחדים לכך


הכר והכסת


כר קטן מכסת, ועשוי להניח תחת מראשותיו. וכסת תחת כל גופו


פחות מחמשה טפחים


משיירים משום פתח להכניס משם המוך למלאות הכר והכסת


------------------------------


משנה ה


פטילייה טמאה וחסינה טהורה סגניות של עלין טהורות של נצרין טמאות חותל שהוא נותן לתוכו ונוטל מתוכו טמא ואם אינו יכול עדשיקרענו או עד שיתירנו טהור


ר' עובדיה מברטנורא


פטיליא


קופה עשויה ממינים של ערבה, ואוצרים בה גרוגרות


וחסינה


כמין קופה עשויה מקוצים, ומשימין בה טיט


סוגניות


לשון סוגה בשושנים. עושים כמין כפיפה קטנה מן העלים ומכסים בה פירות, ואינה אלא מלאכת עראי


נצרים


מצורי הדקל


חותל


כלי שעושים מחריות של דקל, ומניחין בו תמרים לחים והן מתבשלים בתוכו


נותן לתוכו ונוטל מתוכו


אבל אם אינו יכול להוציא התמרים אלא א"כ יקרענו או יתיר החריות שלו, טהור. דכיון דקורעו או מתירומשליכו לאשפה והוי לתשמיש עראי


Keilim16: 4
[ד] כְּלֵי עוֹר מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טֻמְאָה? הַתּוּרְמֵל — מִשֶּׁיַּחְסוֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה קִיחוֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת אָזְנָיו. סְקֻרְטְיָא — מִשֶּׁיַּחְסוֹם וִיקַנֵּב וְיַעֲשֶׂה אֶת צִיצָתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת טַבְּעוֹתֶיהָ. קְטָבוּלְיָא — מִשֶּׁיַּחְסוֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲשֶׂה אֶת קִיחוֹתֶיהָ. הַכַּר וְהַכֶּסֶת שֶׁל עוֹר — מִשֶּׁיַּחְסוֹם וִיקַנֵּב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִשֶּׁיִּתְפְּרֵם וִישַׁיֵּר בָּהֶם פָּחוֹת מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים.
At what point do leather utensils [become susceptible to] contracting tumah? A shepherd’s pouch, from when [the craftsman] edges [it] and trims [it] and he inserts its drawstrings. R’ Yehudah says: From when he attaches its loops. A [leather tanner’s] apron, from when he edges [it], and trims [it], and attaches its sashes. R’ Yehudah says: From when he attaches its rings. A [leather bed] spread, from when he edges it and trims it. R’ Yehudah says: From when he attaches its strings. A pillow and a mattress of leather [are susceptible] from when he fully stitches [them] and trims [them]. R’ Yehudah says: From when he sews them, and leaves over in them [a space] smaller than five handbreadths.
Keilim16: 5
[ה] פְּטִילְיָה — טְמֵאָה, וַחֲסִינָה — טְהוֹרָה.      סִגְנָיוֹת שֶׁל עָלִין — טְהוֹרוֹת. שֶׁל נְצָרִין — טְמֵאוֹת. חוֹתָל שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ וְנוֹטֵל מִתּוֹכוֹ — טָמֵא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּקְרָעֶנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּתִּירֶנּוּ — טָהוֹר.
A petilyah is tamei. But a chasina is tahor. [Fruit] covers made of leaves are tahor. But those made of twigs are tamei. A wrap, into which one places [fruits] and from which one removes [them], is tamei. But if he cannot do so without tearing it or untying it, it is tahor.