משנה ח
מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור רבי יהודה מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים ושל גם שנשבר מתוך גומו טהור היו בו חפין ונקבין טמא נטלו חפין טמא מפני נקבין נסתתמו נקבין טמא מפני חפין נטלו חפין ונסתתמו נקבין או שפרצו זה לתוך זה טהור מסננת של חרדל שנפרצו בה שלשה נקבים מלמטן זה לתוך זה טהורה והאפרכס של מתכות טמאה
ר' עובדיה מברטנורא
מפתח של ארכובה
שמתקפל כארכובה עם השוק. שעשוי כמין נון כפופה שלנו. ורוב מפתחות שבארץ ישמעאל הם כן
רבי יהודה מטמא
ואין הלכה כר' יהודה
ושל גם
כמין ג"ם יוונית שהיא כמין נו"ן הפוכה
היו בו חפין
כשנשבר מתוך גומו, נשתיירו בו חפין או נקבין. חפין הם השינים, נקבין שנכנסים בהן שיני המנעול, שפעמים יש במפתח שינים והן נכנסים בנקבי המנעול ופותחים, ופעמים יש נקבין במפתח ומכניס אותן נקבים בשיני המנעול ופותח
או שפרצו זה לתוך זה
שלא ניטלו החפין ולא נסתמו הנקבין, אלא שפרצו, כגון שנעקמו החפין ונתרחבו הנקבין שנוגעים זה בזה
מסננת של חרדל
כמין נפה של מתכת שהחרדל נתון בה ומסתנן וקולטת את הפסולת
מלמטן
בשולי המסננת משנפרצו בה שלשה נקבין ונעשו שלשתן נקב אחד, תו לא חזיא לסנן בה
אפרכס
כלי של ריחיים רחב מלמעלה ומיצר והולך מלמטה, ונותנים בו חטים והוא מוציא אותם קמעא קמעא בריחיים
--------------------------------
פרק טו
משנה א
כלי עץ כלי עור כלי עצם כלי זכוכית פשוטיהן טהורין ומקבליהן טמאים נשברו טהרו חזר ועשה מהן כלים מקבלין טומאה מכאן ולהבא השידה והתיבה והמגדל כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שולים והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש הרי אלו טהורין ושאר כל הכלים בין מקבלין בין אינם מקבלין טמאין דברי ר"מ רבי יהודה אומר דרדור עגלה וקוסטות המלכים ועריבת העבדנין ובור ספינה קטנה והארון אע"פ שמקבלין טמאין שאינן עשויין ליטלטל אלא במה שבתוכן ושאר כל הכלים המקבלים טהורין ושאינן מקבלין טמאין אין בין דברי רבי מאיר לדברי רבי יהודה אלא עריבת בעל הבית
ר' עובדיה מברטנורא
כלי עץ
משנה זו שנויה למעלה בפרק ב', והדר תניא הכא משום דינא דכלי עץ וכלי עור דבעי לאורויי בהו בהנך פרקין
השידה
כמין ארון
והתיבה
תיבת השולחנין
והמגדל
בית האוצר של עץ. בלע"ז ארמריא"ו, ובערבי אלמנס"ר
וכוורת הקש
חשובה ככלי עץ, לפי שעשויה מזנבות השבולין שהן קשין
ובור ספינה אלכסנדרית
ספינה גדולה שפורשין בה לים הגדול קרויה ספינה אלכסנדרית, לפי שאין פורשים בים מארץ ישראל לאלכסנדריא אלא בספינה גדולה. ומפני שמי הים מלוחים ואין ראויין לשתיה, עושים בספינות גדולות כעין בור של עץ וממלאים אותו מים מתוקין הראויין לשתיה
שיש להם שולים
שאין תחתיהן חד מלמטה, אלא רחב ויושב על הקרקע
כורים
ששים סאה
ביבש
כגון תבואה וזרעונים ופירות
טהורין
דאתקש כלי עץ וכלי עור, לשק המיטלטל מלא וריקן, וזה אינו מיטלטל מלא, לפי שגדול יותר מדאי ואם יטלטלוהו מלא ישבר
בין מקבלים בין שאינן מקבלים
בין שמקבלין יותר מארבעים סאה, בין שאין מקבלין אלא פחות
דרדור עגלה
חבית של עץ עגולה עשויה לוחות, כעין אותן שעושין בארץ רומ"י. ואע"פ שהיא גדולה, כיון שהיא לעגלה, מיטלטלת מלאה וריקנית, דסבר האי תנא טלטול על ידי שוורים שמיה טלטול
וקסטות המלכים
כמין מגדל של עץ עשוי חדרים חדרים, שנותנים בו מיני מאכל וכלים של משקה. והמלכים מוליכין אותו בעגלה שהולכים בה
ועריבת העבדנים
עריבה של עץ שהעבדנים שורין בה עורותיהן
אע"פ שמקבלין טמאים
כלומר, אע"פ שמקבלין מ' סאה או יותר, טמאין. כדמפרש טעמא שאין מיטלטלים אלא במה שבתוכן, כשהן מלאים דרכן ליטלטל
עריבת בעל הבית
לר' מאיר טמאה, דהוא טהורין קחשיב, למימרא דהני דוקא טהורין, והשאר טמאין. לר' יהודה טהורה, דר' יהודה טמאים קחשיב, למימרא דהני דוקא טמאין, והשאר טהורין. והלכה כרבי יהודה