משנה יא

שנים שהיו ממלאין לחטאת והגביהו זה על זה ונטל זה לזה קוצו בקדוש אחד כשר בשני קדושין פסול ר' יוסי אומר אף בשני קדושין כשר אם התנו ביניהן

ר' עובדיה מברטנורא

והגביהו זה על זה שסייעו זה את זה להגביה.

ונטל זה לזה קוצו או שנטל זה לזה קוץ שנתחב לו בידו

בקידוש אחד שהיו שניהם ממלאים לצורך קידוש אחד, כשר. שיכול כל אחד לסייע לחבירו, ונטילת הקוץ שבידו נמי צורך מילוי היא

בשני קידושין פסול שפסל כל אחד מימיו במה שסייע לחבירו או שנטל לו קוץ, משום מלאכה

אם התנו ביניהן שאמר כל אחד לחבירו כשאגביה לך יהא שלי ושלך ברשותך ואחר שהגביהו לוקח כל אחד מהן אחת מהן ברשותו. ואין הלכה כר' יוסי

---------------------------

משנה יב

הפורץ על מנת לגדור כשר ואם גדר פסול האוכל ע"מ לקצות כשר ואם קצה פסול היה אוכל והותיר וזרק מה שבידו לתחת התאנה או לתוך המוקצה בשביל שלא יאבד פסול

משנה יב

הפורץ על מנת לגדור כלומר אפילו על מנת לגדור, לא חשיב מלאכה וכשר המילוי

האוכל על מנת לקצות לאחר שמילא המים קודם שיקדש היה מלקט לתאנים על מנת ליבשן לעשות מהן גרוגרות, ולאחר לקיטתן אכלן, אין המחשבה שהיה רוצה לעשותן קציעות פוסלת במים, אלא הרי הוא כאילו לקט לאכול, שאינו פוסל, דומיא דפורץ על מנת לגדור שאין המחשבה שהוא חושב לגדור פוסלת עד שיגדור, הכא נמי

אם קצה אם הניח אותן במקום שמניחין התאנים ליבש. פסול

בשביל שלא יאבד פסול שהמצניע אוכלים כדי שלא יאבדו, חשיבא מלאכה