פרק ז
משנה א
חמשה שמלאו חמשה חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלכו לקדשן קדוש אחד או לקדשן קדוש אחד ונמלכו לקדשן חמשה קדושין הרי כולן כשרים יחיד שמלא חמשה חביות לקדשן חמשה קדושין ונמלך לקדשן קדוש אחד אין כשר אלא אחרון לקדשן קדוש אחד ונמלך לקדשן חמשה קדושין אין כשר אלא זה שקדש ראשון אמר לאחד קדש לך את אלו אין כשר אלא ראשון קדש לי את אלו הרי כולם כשרים
ר' עובדיה מברטנורא
חמשה. לקדשן חמשה קידושין כל חבית וחבית בפני עצמה
ונמלכו לקדשן קידוש אחד לערות חמשתן בתוך כלי גדול ולקדש הכל בבת אחת
הרי כולן כשרים דהואיל וכל אחד ממלא הכלי שלו אין כאן מלאכה פוסלת במים בין מילוי להטלת האפר במים
היחיד שמילא חמש חביות כו אין כשר אלא אחרון. שהמילוי הראשון נפסל במלאכה שעשה כשמילא את השני קודם שנתן את האפר בראשון, וכן השני נפסל כשמילא את השלישי, וכן כלם. ואם מתחילה היה ממלא חמש חביות זו אחר זו או אפילו מאה חביות כדי לקדשן קידוש אחד, כגון שצריך להזות על כלים הרבה, לא היו פוסלים זה על זה וכולן כשרים, דהכל נחשבים מילוי אחד. אבל כשמילא מתחלה לשם חמשה קדושים, כולן פוסלין זה על זה מטעם מלאכה, שהיא פוסלת במים עד שיטיל האפר, הלכך אין כשר אלא אחרון
ונמלך לקדשן חמשה קדושין שקידש זו לעצמה וזו לעצמה
אין כשר אלא זו שקידש ראשון לפי שקידוש ראשון חשיב מלאכה לאחרים שהיו ממולאים ולא נתן לתוכן אפר, דעד שיתן את האפר מלאכה פוסלת במים
אמר לאחד קדש לך את אלו היחיד שמילא חמש חביות לקדשן קידוש אחד, ואמר לאחר קדש לך את אלו וקידשן האחד חמשה קדושים, אין כשר אלא ראשון. דכיון שאמר לו קדש לך ונתנן לו, נעשו שלו וכאילו מלאן הוא, והקידוש שקידש ראשון נעשה מלאכה לפסול את אחרים
אבל אם אמר קדש לי את אלו כולן כשרים שהממלא לא עשה מלאכה, והמקדש אינו שלו כדי שיפסלו על ידו
----------------------------
משנה ב
הממלא באחת ידו ועושה מלאכה באחת ידו הממלא לו ולאחר או שמלא לשנים כאחת שניהן פסולין שהמלאכה פוסלת במלוי בין לו בין לאחר
ר' עובדיה מברטנורא
ועשה מלאכה בידו אחת פסול המילוי מטעם מלאכה
לו ולאחר כו' כאחת
שניהם פסולים דכיון דלתרי גברא קא ממלא, נחשב האחד מלאכה לחבירו
בין לו בין לאחר דאע"פ שאין המים שלו, פוסלן במלאכה שבשעת מילוי