משנה ג


טיפת חלב שנפלה על החתיכה אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה אסור ניער את הקדרה אם יש בה בנותן טעם באותה קדרה אסור הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו הלב קורעו ומוציא את דמו לא קרעו אינו עובר עליו המעלה את העוף עם הגבינה על השלחן אינו עובר בלא תעשה


ר' עובדיה מברטנורא


טיפת חלב שנפלה


בתוך הקדירה על אחת מן החתיכות שכולה חוץ לרוטב, ולא הגיס את הקדירה ולא כסה אותה, הרי לא נחלק טעם הטפה אלא לאותה חתיכה בלבד


אם יש בה בנותן טעם באותה חתיכה


כלומר אם אין באותה חתיכה לבדה ששים לבטל הטפה, מיד נאסרת החתיכה, ואוסרת חברותיה וצריך ששים כנגד כל החתיכה


ניער את הקדירה


שהגיס בה מיד קודם שקבלה החתיכה טעם מן הטפה, דהשתא נתערבה הטיפה בכולן


אם יש בנותן טעם באותה קדירה


כלומר אין כח בטפה לאסור כולן אא"כ יש בה טעם ליתן בכל הקדירה


הכחל


דד הבהמה


קורעו ומוציא את חלבו


קורעו שתי וערב וטחו בכותל. ומותר אחר כך לבשלו עם בשר בקדירה


לא קרעו אינו עובר עליו


אם בשלו לבדו בקדירה. ומותר לעשות כן אפילו לכתחלה. אלא איידי דבעי למיתני סיפא גבי לב לא קרעו אינו עובר עליו אבל איסורא מיהא איכא, תני נמי רישא אינו עובר עליו. ואם בשלו עם בשר בלא קריעה, משערים אותו בששים וכחל עצמו מן המנין, והכחל נשאר לעולם אסור


הלב קורעו ומוציא את דמו. לא קרעו אינו עובר עליו


להיות בכרת. ובמסכת כריתות מוקי לה בלב עוף, שאין בדמו כזית. אבל בלב בהמה חייב כרת אם אכלו ולא קרעו לאחר בשולו. אבל בשר הלב אינו נאסר שהלב חלק הוא ואינו בולע


אינו עובר בלא תעשה


אינו יכול לבא לידי לא תעשה. כלומר אין לחוש שמא יאכלנו ויעבור עליו דאי נמי אכיל ליה אינו עובר בלא תעשה


--------------------------------------


משנה ד


בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהנאה רבי עקיבא אומר חיה ועוף אינם מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו שלש פעמים פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה רבי יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם


ר' עובדיה מברטנורא


מותר לבשל ומותר בהנאה


דאין בו משום בשר בחלב. דתלתא גדי כתיבי גבי איסור בשר בחלב, וחד מינייהו להוציא את הטמאה, שאם בשל בשר בהמה טמאה אפילו בחלב בהמה טהורה, מותר. ובאכילה מיהא אסור, משום בשר טמא. וכן נמי תלתא בחלב אמו כתיבי, וחד מינייהו למעוטי חלב טמאה, ואפילו הבשר טהור


פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה


גדי פרט לעוף שאינו בהמה. גדי פרט לחיה, דאף על גב דחיה בכלל בהמה, אתא קרא יתירא ואפקיה. גדי ולא בהמה טמאה, ונפקא לן מדכתיב ואת עורות גדיי העזים, וישלח יהודה את גדי העזים , כאן פירש לך הכתוב דגדי זה מעזים הוא, הא אם לא פירש, יש במשמע אף שאר בהמה, מדאיצטריך ביה לפרושי


נאמר לא תאכלו כל נבילה


ונאמר באותו פסוק עצמו לא תבשל גדי בחלב אמו, דמשמע כל שנוהג בו איסור נבילה יש בו משום בשר בחלב. ואיכא בין רבי יוסי הגלילי ובין רבי עקיבא, דרבי יוסי הגלילי סבר חיה דאורייתא, דכל שהוא אסור משום נבילה יש בו משום בשר בחלב, חוץ מן העוף שאין לו חלב אם. ור"ע סבר, חיה לאו דאורייתא. אי נמי, עוף מדרבנן איכא בינייהו, ר' עקיבא דפריש אינו מן התורה, משמע הא מדרבנן יש בו איסור. אבל רבי יוסי הגלילי דלא פריש האי לישנא, שרי ליה לגמרי. והלכה כר' עקיבא


Chulin8: 3
טִפַּת חָלָב שֶׁנָּפְלָה עַל הַחֲתִיכָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ חֲתִיכָה — אָסוּר. נִעֵר אֶת הַקְּדֵרָה, אִם יֶשׁ בָּהּ בְּנוֹתֵן טַעַם בְּאוֹתָהּ קְדֵרָה — אָסוּר. הַכְּחָל  —    קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֲלָבוֹ; לֹא קְרָעוֹ   —   אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַלֵּב — קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ; לֹא קְרָעוֹ — אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַמַּעֲלֶה אֶת הָעוֹף עִם הַגְּבִינָה עַל הַשֻּׁלְחָן — אֵינוֹ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
[If] a drop of milk fell upon a piece [of meat], if there is enough in it to impart a flavor to that piece, it is prohibited. [If] he stirred the pot, if there is enough in it to impart a flavor to that pot, it is prohibited. [As for] the udders, he must cut them open and extract their milk; [if] he did not cut them open, he does not transgress [a negative commandment] through them. [As for] the heart, he must cut it open and extract its blood; [if] he did not cut it open, he does not commit a transgression through it. [If] one brings up fowl with cheese on the table, he does not transgress a negative commandment.
Chulin8: 4
בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה — אָסוּר לְבַשֵּׁל וְאָסוּר בַּהֲנָאָה. בְּשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְמֵאָה, בְּשַׂר בְּהֵמָה טְמֵאָה בַּחֲלֵב בְּהֵמָה טְהוֹרָה — מֻתָּר לְבַשֵּׁל וּמֻתָּר בַּהֲנָאָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חַיָּה וְעוֹף אֵינָם מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ“ שָׁלשׁ פְּעָמִים — פְּרָט לְחַיָּה, וּלְעוֹף, וְלִבְהֵמָה טְמֵאָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: נֶאֱמַר: ,,לֹא תֹאכְלוּ כָל נְבֵלָה,“ וְנֶאֱמַר: ,,לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ“. אֶת שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה — אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב. עוֹף, שֶׁאָסוּר מִשּׁוּם נְבֵלָה, יָכוֹל יְהֵא אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּחָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: ,,בַּחֲלֵב אִמּוֹ“ — יָצָא עוֹף, שֶׁאֵין לוֹ חֲלֵב אֵם.
The meat of a kosher animal with the milk of a kosher animal, it is forbidden to cook and it is forbidden for benefit. The meat of a kosher animal with the milk of a nonkosher animal, or the meat of a nonkosher animal with the milk of a kosher animal, it is permitted to cook and it is permitted for benefit. R’ Akiva says: Beasts and fowl are not [prohibited] by the Torah, because ‘‘You shall not cook a kid in its mother’s milk’’ is stated three times. This excludes beasts, fowl, and nonkosher animals. R’ Yose HaGlili says: It says (Deuteronomy 14:21): ‘‘You shall not eat any neveilah,’’ and it says (ibid.): ‘‘You shall not cook a kid in its mother’s milk.’’ What is forbidden because of neveilah is forbidden to cook with milk. [Accordingly,] fowl, which is forbidden because of neveilah, one would think that it may not be cooked with milk. Therefore, Scripture states: ‘‘in its mother’s milk’’ — this excludes fowl, that has no mother’s milk.