Chulin 2:3-4

 משנה ג

התיז את הראש בבת אחת פסולה היה שוחט והתיז את הראש בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר כשרה היה שוחט והתיז שני ראשים בבת אחת אם יש בסכין מלא צואר אחד כשרה במה דברים אמורים בזמן שהוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך אבל אם הוליך והביא אפילו כל שהוא אפילו באיזמל כשרה  נפלה סכין ושחטה אף על פי ששחטה כדרכה פסולה שנאמר  וזבחת ואכלת מה שאתה זובח אתה אוכל נפלה סכין והגביהה נפלו כליו והגביהן השחיז את הסכין ועף ובא חבירו ושחט אם שהה כדי שחיטה פסולה רבי שמעון אומר אם שהה כדי ביקור

ר' עובדיה מברטנורא

התיז את הראש

כאדם המתיז קנה או דלעת, שדוחק הסכין בכח ופוסק. וזו היא דרסה

היה שוחט

במשיכה, והתיז הראש בהבאה בלבד או בהולכה בלבד. ולשחיטת הסימנים שיעור הכשר, קרי התיז את הראש

אם יש בסכין מלא צואר

חוץ לצואר הבהמה והעוף ששוחט

כשרה

שיש בסכין כדי לשחוט במשיכה בלא דרסה. אבל אם אין אורך הסכין אלא כעובי הצואר או חוץ לצואר משהו, דרסה היא, שאין הסימנים נחתכין במשיכה זו לבדה בלא דרסה

אם יש בסכין מלוא צואר אחד

חוץ לשני הצוארים, דהיינו שיעור שלשה צוארים

איזמל

תער דק קטן מאד. ולא גזרינן איזמל שאין לו קרנים אטו איזמל שיש לו קרנים. ואיזמל שיש לו קרנים הוא שרגילים לעשות כמין קרנים לאיזמל לנוי על גביו ונוטים לצד ראשו. ומתוך שהוא קטן מאד הוא נשמט מן הצואר, וכשהוא מוליך ומביא יש לחוש שמא יחלידו הסימנים אותן הקרנים

נפלה סכין ושחטה

טעמא דנפלה, הא הפילה הוא, כשרה. ואע"ג דלא איכוין לשחוט, דלא בעינן כוונה בשחיטה, מדאיצטריך קרא למימר גבי קדשים לרצונכם תזבחו, לדעתכם זבוחו כלומר מדעת וכוונה, שמע מינה דבחולין לא בעינן כוונה

נפלה סכין והגביהה

ושהה בהגבהה זו

כליו

 בגדיו

או שהשחיז את הסכין

 קודם שחיטה

ועף

נעשה עיף ויגע מחמת השחזה, וכשהתחיל לשחוט לא היה בו כח ופסק שחיטתו, ובא חבירו ושחט

כדי שחיטה אחרת

כדי שישחוט רוב שנים בבהמה אחרת כמותה כשהיא רבוצה גסה לגסה, ודקה לדקה, ועוף לעוף. והרמב"ם פסק כדברי האומר כדי שחיטת בהמה דקה לעוף, ובעי נמי כדי שיגביהנה וירביצנה. ולא נהגו כן

כדי בקור

כשיעור שהטבח בודק ומבקר את סכינו. ואין הלכה כר' שמעון

 --------------------------------

 משנה ד

שחט את הוושט ופסק את הגרגרת או שחט את הגרגרת ופסק את הושט או ששחט אחד מהן והמתין לה עד שמתה או שהחליד את הסכין תחת השני ופסקו רבי ישבב אומר נבילה רבי עקיבא אומר טריפה כלל אמר רבי ישבב משום רבי יהושע כל שנפסלה בשחיטתה נבלה כל ששחיטתה כראוי ודבר אחר גרם לה ליפסל טריפה והודה לו רבי עקיבא

ר' עובדיה מברטנורא

ופסק את הגרגרת

היינו עיקור. ובבהמה קאי

תחת השני

תחת הסימן השני. שהיה תוחב הסכין בין הסימן לצואר

החליד

כסה. ולשון חלדה, כחולדה הדרה בעקרי הבתים דמכסיא

ופסקו

מלמטה למעלה

נבלה

ומטמאה במשא

טריפה

ואינה מטמאה

ודבר אחר גרם לה להפסל

כגון אחד מן הטריפות השנויות בפרק ואלו טריפות