Chulin 1:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

כשר בפרה פסול בעגלה כשר בעגלה פסול בפרה כשר בכהנים פסול בלוים כשר בלוים פסול בכהנים טהור בכלי חרש טמא בכל הכלים טהור בכל הכלים טמא בכלי חרש טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות טהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ החייב בשקדים המרים פטור במתוקים החייב במתוקים פטור במרים

ר' עובדיה מברטנורא

כשר בפרה פסול בעגלה

פרה אדומה ועגלה ערופה שתיהן נעשין בחוץ. אלא שפרה אדומה בשחיטה כשרה, בעריפה פסולה. עגלה ערופה, בעריפה כשרה בשחיטה פסולה. נמצא הכשר בפרה פסול בעגלה, והכשר בעגלה פסול בפרה

כשר בכהנים פסול בלוים

כהנים, במומין פסולים, בשנים כשרים. לוים, במומין כשרים בשנים פסולים, דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבודה. ובשילה ובבית עולמים שלא היה שם משא בכתף, אין השנים פוסלים בלוים אלא הקול בלבד, והקול אינו פוסל בכהנים לעולם. נמצא, בין במדבר בין בשילה ובבית עולמים, הכשר בכהנים פסול בלוים, הכשר בלוים פסול בכהנים

טהור בכלי חרס טמא בכל הכלים

אויר כלי חרס טמא, שאם הגיעה טומאה לאוירו ולא נגעה בו, נטמא הכלי חרס, דכתיב ביה אשר יפול מהם אל תוכו. ובגבו טהור, שאפילו נגעה טומאה בגבו לא נטמא בכך. אויר כל הכלים טהור, כל זמן שלא נגעה בהן הטומאה אף על פי שנתלית באוירן. וגבן טמא, שאם נגעה טומאה בגבן נטמאו. נמצא, הטהור בכלי חרס, טמא בכל הכלים. וטהור בכל הכלים, טמא בכלי חרס

טהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות

ולמי כלי עץ, דהיינו כלים שלא נגמרה כל מלאכתן. אבל נגמרה חקיקתן וראויין הן לתשמישן, טמאים. ופשוטי כלי עץ טהורים אפילו נגמרה כל מלאכתן, דאתקש כלי עץ לשק, דכתיב מכל כלי עץ או בגד או עור או שק, מה שק מיטלטל מלא וריקן, אף כל מיטלטל מלא וריקן. גולמי כלי מתכות טהורים, הואיל ולכבוד עשויין לא חשיבי כלי למלתייהו עד שתגמר כל מלאכתן. פשוטיהן טמאים, דלא אתקיש לשק ככלי עץ. נמצא, הטהור בכלי עץ טמא בכלי מתכות, הטהור בכלי מתכות טמא בכלי עץ

החייב בשקדים המרים

שקדים המרים, קטנים חייבין במעשר, שדרכן לאכלן בקטנן קודם שיהיו מרים, גדולים פטורים, שאינן ראויין לאכילה. מתוקים, גדולים חייבין, שנגמר פריין, קטנים פטורין, שאין דרך אכילתן כן. נמצא, החייב בשקדים המרים פטור במתוקים, והחייב במתוקים פטור במרים

--------------------------------

משנה ז

התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשר ופוסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשר ואינו פוסל את המקוה האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה כשחייבין במעשר בהמה פטורים מן הקלבון כל מקום שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר כל מקום שיש מיאון אין חליצה וכל מקום שיש חליצה אין מיאון כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה וכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה יום טוב שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין במוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין כיצד מבדילין המבדיל בין קדש לקדש רבי דוסא אומר בין קדש חמור לקדש הקל

ר' עובדיה מברטנורא

התמד עד שלא החמיץ

עד השתא איירי בתרתי מילי ודבר הנוהג בזה אינו נוהג בזה, והשתא איירי בחדא מלתא ובזמן שדבר זה נוהג בה אין דבר זה נוהג בה

תמד

מים שנותנים על החרצנים והזגים וכשמחמיץ ותוסס נעשה יין, או על השמרים וקולטים אותן המים טעם היין. ובזמן שנתן שלשה חלקים מים והוציא ארבעה, לכולי עלמא יין מעליא הוא. והכא מיירי כגון שלא הוציא אלא כמו שנתן, או פחות או מעט יותר:

עד שלא החמיץ

מים בעלמא הוא ואינו נקח בכסף מעשר. דיין הוזכר בקיחת כסף מעשר ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך וגו', מה הפרט מפורש פרי מפרי וגדולי קרקע אף כל פרי מפרי וגדולי קרקע

ופוסל את המקוה

דשלשה לוגין מים שאובין פוסלין את המקוה אם נפל לתוכו קודם המשכת ארבעים סאה, ויין אינו פוסל את המקוה אלא בשינוי מראה

משהחמיץ

חשוב יין. ונוהג בו קיחת מעשר, ואין נוהג בו פסול מקוה

האחין השותפין

האחין שהן שותפין בירושתן

כשחייבים בקלבון פטורין ממעשר בהמה

האחין שחלקו ולבסוף נשתתפו, חייבים בקלבון, וכשמביאין שקליהן מביאין שני חצאי שקלים ונותנים שני קלבונות. הקלבון הוא לשון הכרע, שחייבין להכריע שקליהן. ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנים שני קלבונות, שהיה להן לשקול לחצאין. ופטורים ממעשר בהמה מכל הנולדים להם כל ימי שותפות, שהשותפות פטור ממעשר בהמה, כדאיתא בבכורות בפרק בתרא , יהיה לך, ולא של שותפות. והתם מוקים ליה להאי קרא במעשר, ואע"ג דבבכור כתיב

וכשחייבין במעשר בהמה

כגון אם לא חלקו מעולם חייבין במעשר בהמה, לעשר כל הנולדים להם כל ימי שותפותם. דאמר התם, יכול אפילו קנו בתפוסת הבית, תלמוד לומר יהיה, מכל מקום

ופטורין מן הקלבון

לגמרי. ששוקלין בין שניהם שקל שלם. שממון אביהם בחזקתו עומד. והאב השוקל על בניו או על אחד מבני עירו ופוטר בשלו, פטור מן הקלבון, דתנן בשקלים השוקל בשביל העני או בשביל שכנו או בשביל בן עירו פטור, ובניו נמי אין מצות שקליהם עליו והוו להו כשכנו ובן עירו

כל מקום שיש מכר

שאדם יכול למכור את בתו. דהיינו כשהיא קטנה

אין קנס

אם נאנסה או נתפתתה אין לאביה חמשים כסף. דנערה כתיב, ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף

וכל מקום שיש קנס

דהיינו כשהיא נערה

אין מכר

שאין אדם מוכר את בתו לאחר שהביאה סימני נערות. ומתניתין ר' מאיר היא, דאמר קטנה מבת יום אחד עד שתביא שתי שערות יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות עד שתבגר יש לה קנס ואין לה מכר. אבל חכמים אומרים, קטנה מבת שלש שנים ויום אחד עד שתביא שתי שערות. יש לה מכר ויש לה קנס. והלכה כחכמים. ונמצא שהבת מיום שנולדה עד שתראה לביאה יש לה מכר ואין לה קנס. ומשתראה לביאה עד שתביא סימנין, יש לה מכר ויש לה קנס. ומשתביא סימנין עד שתבגר, יש לה קנס ואין לה מכר. ואין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים

כל מקום שיש מיאון

יתומה שהשיאוה אמה ואחיה ואפילו לדעתה, יכולה למאן ויוצאה בלא גט, עד שתביא סימנין. וכל ימי קטנותה אינה ראויה לחליצה אם יבמה היא, דאיש כתיב בפרשה ואם לא יחפוץ האיש, ומקשינן אשה לאיש. ומשנראית לחליצה אינה יכולה למאן

כל מקום שיש תקיעה

בערבי שבתות וימים טובים תוקעים שלש תקיעות להבטיל את העם ממלאכה ובין השמשות תוקע ומריע ותוקע ושובת

אין הבדלה

לא על הכוס ולא בתפלה. שאין הבדלה אלא במוצאי שבתות וימים טובים

יום טוב שחל להיות בערב שבת תוקעים

אע"פ שגם היום יום טוב היה ואין בו מלאכה, תוקעין להבטיל ממלאכת אוכל נפש

ולא מבדילין

מפני שהנכנס חמור מן היוצא

חל להיות במוצאי שבת מבדילין

לפי שהיוצא חמור מן הנכנס. ותקיעה אין כאן

כיצד מבדילין

בין שבת ליום טוב כשחל יום טוב להיות במוצאי שבת

רבי דוסא אומר בין קודש חמור

ואין הלכה כר' דוסא דלא מזלזלינן ביום טוב לקרותו קודש הקל

Chulin1: 6

כָּשֵׁר בַּפָּרָה פָּסוּל בָּעֶגְלָה; כָּשֵׁר בָּעֶגְלָה פָּסוּל בַּפָּרָה. כָּשֵׁר בַּכֹּהֲנִים פָּסוּל בַּלְוִיִּם; כָּשֵׁר בַּלְוִיִּם פָּסוּל בַּכֹּהֲנִים. טָהוֹר בִּכְלֵי חֶרֶשׂ טָמֵא בְכָל־הַכֵּלִים; טָהוֹר בְּכָל־הַכֵּלִים טָמֵא בִכְלֵי חֶרֶשׂ. טָהוֹר בִּכְלֵי עֵץ טָמֵא בִכְלֵי מַתָּכוֹת; טָהוֹר בִּכְלֵי מַתָּכוֹת טָמֵא בִכְלֵי עֵץ. הַחַיָּב בַּשְּׁקֵדִים הַמָּרִים פָּטוּר בַּמְּתוּקִים; הַחַיָּב בַּמְּתוּקִים פָּטוּר בַּמָּרִים.

What is valid for the [Red] Cow is invalid for the [decapitated] heifer; what is valid for the [decapitated] heifer is invalid for the [Red] Cow. What is fit for Kohanim is unfit for Levites; what is fit for Levites is unfit for Kohanim. What is tahor in earthenware utensils is tamei in all [other] utensils; what is tahor in all [other] utensils is tamei in earthenware utensils. What is tahor in wooden utensils is tamei in metal utensils; what is tahor in metal utensils is tamei in wooden utensils. What is subject [to tithing] in bitter almonds is exempt in sweet ones; what is subject [to tithing] in sweet ones is exempt in bitter ones.

Chulin1: 7

הַתְּמָד — עַד־שֶׁלֹּא הֶחֱמִיץ, אֵינוֹ נִקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּפוֹסֵל אֶת־הַמִּקְוֶה. מִשֶּׁהֶחֱמִיץ, נִקָּח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וְאֵינוֹ פוֹסֵל אֶת־הַמִּקְוֶה. הָאַחִין הַשֻּׁתָּפִין — כְּשֶׁחַיָּבִין בְּקָלְבּוֹן, פְּטוּרִין מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה; כְּשֶׁחַיָּבִין בְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה, פְּטוּרִין מִן־הַקָּלְבּוֹן. כָּל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר, אֵין קְנָס, וְכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס, אֵין מֶכֶר. כָּל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֵאוּן, אֵין חֲלִיצָה, וְכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ חֲלִיצָה, אֵין מֵאוּן. כָּל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תְּקִיעָה, אֵין הַבְדָּלָה, וְכָל־מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ הַבְדָּלָה, אֵין תְּקִיעָה: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, תּוֹקְעִין וְלֹא מַבְדִּילִין; בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מַבְדִּילִין וְלֹא תוֹקְעִין. כֵּיצַד מַבְדִּילִין? הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. רַבִּי דוֹסָא אוֹמֵר: בֵּין קֹדֶשׁ חָמוּר לְקֹדֶשׁ הַקַּל.

Temad — as long as it has not fermented, it may not be purchased with tithe money, and it renders a mikveh unfit. After it has fermented, it may be purchased with tithe money, and it does not render a mikveh unfit. Brothers who are partners — when they are obligated to pay a kolbon, they are exempt from the animal tithe; but when they are obligated to give the animal tithe, they are exempt from the kolbon. Wherever there is a [right of] sale, there is no fine [imposed], and wherever there is a fine [imposed], there is no [right of] sale. Wherever there is refusal, there is no chalitzah, and wherever there is chalitzah, there is no refusal. Wherever there is a horn blast, there is no havdalah, and wherever there is havdalah, there is no horn blast: If a Festival falls on the eve of the Sabbath, the horn is sounded and no havdalah is recited; on the departure of the Sabbath, havdalah is recited and the horn is not sounded. How do we recite the havdalah? ‘‘Who distinguishes between holy and holy.’’ R’ Dosa says: ‘‘Between greater holiness and lesser holiness.’’

Suggestions