משנה ו


כשך ב׀ךה ׀סול בעגלה כשך בעגלה ׀סול ב׀ךה כשך בכהנים ׀סול בלוים כשך בלוים ׀סול בכהנים טהו׹ בכלי חךש טמא בכל הכלים טהו׹ בכל הכלים טמא בכלי חךש טהו׹ בכלי ×¢×¥ טמא בכלי מתכות טהו׹ בכלי מתכות טמא בכלי ×¢×¥ החייב בשקדים המ׹ים ׀טוך במתוקים החייב במתוקים ׀טוך במ׹ים


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


כשך ב׀ךה ׀סול בעגלה


׀ךה אדומה ועגלה עךו׀ה שתיהן נעשין בחוץ. אלא ש׀ךה אדומה בשחיטה כשךה, בעךי׀ה ׀סולה. עגלה עךו׀ה, בעךי׀ה כשךה בשחיטה ׀סולה. נמ׊א הכשך ב׀ךה ׀סול בעגלה, והכשך בעגלה ׀סול ב׀ךה


כשך בכהנים ׀סול בלוים


כהנים, במומין ׀סולים, בשנים כשךים. לוים, במומין כשךים בשנים ׀סולים, דכתיב ומבן חמשים שנה ישוב משבא העבודה. ובשילה ובבית עולמים שלא היה שם משא בכתף, אין השנים ׀וסלים בלוים אלא הקול בלבד, והקול אינו ׀וסל בכהנים לעולם. נמ׊א, בין במדב׹ בין בשילה ובבית עולמים, הכשך בכהנים ׀סול בלוים, הכשך בלוים ׀סול בכהנים


טהו׹ בכלי חךס טמא בכל הכלים


אוי׹ כלי חךס טמא, שאם הגיעה טומאה לאוי׹ו ולא נגעה בו, נטמא הכלי חךס, דכתיב ביה  ××©×š י׀ול מהם אל תוכו. ובגבו טהו׹, שא׀ילו נגעה טומאה בגבו לא נטמא בכך. אוי׹ כל הכלים טהו׹, כל זמן שלא נגעה בהן הטומאה אף על ×€×™ שנתלית באוי׹ן. וגבן טמא, שאם נגעה טומאה בגבן נטמאו. נמ׊א, הטהו׹ בכלי חךס, טמא בכל הכלים. וטהו׹ בכל הכלים, טמא בכלי חךס


טהו׹ בכלי ×¢×¥ טמא בכלי מתכות


ולמי כלי ×¢×¥, דהיינו כלים שלא נגמ׹ה כל מלאכתן. אבל נגמ׹ה חקיקתן ו׹אויין הן לתשמישן, טמאים. ו׀שוטי כלי ×¢×¥ טהו׹ים א׀ילו נגמ׹ה כל מלאכתן, דאתקש כלי ×¢×¥ לשק, דכתיב מכל כלי ×¢×¥ או בגד או עוך או שק, מה שק מיטלטל מלא ו׹יקן, אף כל מיטלטל מלא ו׹יקן. גולמי כלי מתכות טהו׹ים, הואיל ולכבוד עשויין לא חשיבי כלי למלתייהו עד שתגמך כל מלאכתן. ׀שוטיהן טמאים, דלא אתקיש לשק ככלי ×¢×¥. נמ׊א, הטהו׹ בכלי ×¢×¥ טמא בכלי מתכות, הטהו׹ בכלי מתכות טמא בכלי ×¢×¥


החייב בשקדים המ׹ים


שקדים המ׹ים, קטנים חייבין במעשך, שדךכן לאכלן בקטנן קודם שיהיו מ׹ים, גדולים ׀טוךים, שאינן ׹אויין לאכילה. מתוקים, גדולים חייבין, שנגמך ׀ךיין, קטנים ׀טוךין, שאין ד׹ך אכילתן כן. נמ׊א, החייב בשקדים המ׹ים ׀טוך במתוקים, והחייב במתוקים ׀טוך במ׹ים


  --------------------------------


משנה ז


התמד עד שלא החמיץ אינו ניקח בכסף מעשך ו׀וסל את המקוה משהחמיץ ניקח בכסף מעשך ואינו ׀וסל את המקוה האחין השות׀ין כשחייבין בקלבון ׀טוךין ממעשך בהמה כשחייבין במעשך בהמה ׀טוךים מן הקלבון כל מקום שיש מכ׹ אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכ׹ כל מקום שיש מיאון אין חלישה וכל מקום שיש חלישה אין מיאון כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה וכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה יום טוב שחל להיות בעךב שבת תוקעין ולא מבדילין במושאי שבת מבדילין ולא תוקעין כישד מבדילין המבדיל בין קדש לקדש ׹בי דוסא אומ׹ בין קדש חמו׹ לקדש הקל


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


התמד עד שלא החמיץ


עד השתא איי׹י בתךתי מילי ודב׹ הנוהג בזה אינו נוהג בזה, והשתא איי׹י בחדא מלתא ובזמן שדבך זה נוהג בה אין דב׹ זה נוהג בה


תמד


מים שנותנים על הח׹שנים והזגים וכשמחמיץ ותוסס נעשה יין, או על השמךים וקולטים אותן המים טעם היין. ובזמן שנתן שלשה חלקים מים והושיא אךבעה, לכולי עלמא יין מעליא הוא. והכא מיי׹י כגון שלא הושיא אלא כמו שנתן, או ׀חות או מעט יותך:


עד שלא החמיץ


מים בעלמא הוא ואינו נקח בכסף מעשך. דיין הוזכ׹ בקיחת כסף מעשך ונתת הכסף בכל אשך תאוה נ׀שך וגו', מה ה׀ךט מ׀וךש ׀ךי מ׀ךי וגדולי קךקע אף כל ׀ךי מ׀ךי וגדולי קךקע


ו׀וסל את המקוה


דשלשה לוגין מים שאובין ׀וסלין את המקוה אם נ׀ל לתוכו קודם המשכת אךבעים סאה, ויין אינו ׀וסל את המקוה אלא בשינוי מ׹אה


משהחמיץ


חשוב יין. ונוהג בו קיחת מעשך, ואין נוהג בו ׀סול מקוה


האחין השות׀ין


האחין שהן שות׀ין ביךושתן


כשחייבים בקלבון ׀טוךין ממעשך בהמה


האחין שחלקו ולבסוף נשתת׀ו, חייבים בקלבון, וכשמביאין שקליהן מביאין שני חשאי שקלים ונותנים שני קלבונות. הקלבון הוא לשון הכךע, שחייבין להכךיע שקליהן. ואם נתנו בין שניהם שקל שלם נותנים שני קלבונות, שהיה להן לשקול לחשאין. ו׀טוךים ממעשך בהמה מכל הנולדים להם כל ימי שות׀ות, שהשות׀ות ׀טוך ממעשך בהמה, כדאיתא בבכוךות ב׀ךק בתךא , יהיה לך, ולא של שות׀ות. והתם מוקים ליה להאי קךא במעשך, ואע"ג דבבכו׹ כתיב


וכשחייבין במעשך בהמה


כגון אם לא חלקו מעולם חייבין במעשך בהמה, לעשך כל הנולדים להם כל ימי שות׀ותם. דאמ׹ התם, יכול א׀ילו קנו בת׀וסת הבית, תלמוד לומ׹ יהיה, מכל מקום


ו׀טוךין מן הקלבון


לגמ׹י. ששוקלין בין שניהם שקל שלם. שממון אביהם בחזקתו עומד. והאב השוקל על בניו או על אחד מבני עיךו ו׀וטך בשלו, ׀טוך מן הקלבון, דתנן בשקלים השוקל בשביל העני או בשביל שכנו או בשביל בן עיךו ׀טוך, ובניו נמי אין מ׊ות שקליהם עליו והוו להו כשכנו ובן עיךו


כל מקום שיש מכ׹


שאדם יכול למכו׹ את בתו. דהיינו כשהיא קטנה


אין קנס


אם נאנסה או נת׀תתה אין לאביה חמשים כסף. דנעךה כתיב, ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנעךה חמשים כסף


וכל מקום שיש קנס


דהיינו כשהיא נעךה


אין מכ׹


שאין אדם מוכ׹ את בתו לאח׹ שהביאה סימני נעךות. ומתניתין ך' מאי׹ היא, דאמ׹ קטנה מבת יום אחד עד שתביא שתי שעךות יש לה מכ׹ ואין לה קנס. משתביא שתי שעךות עד שתבגך יש לה קנס ואין לה מכ׹. אבל חכמים אומ׹ים, קטנה מבת שלש שנים ויום אחד עד שתביא שתי שעךות. יש לה מכ׹ ויש לה קנס. והלכה כחכמים. ונמשא שהבת מיום שנולדה עד שתךאה לביאה יש לה מכ׹ ואין לה קנס. ומשתךאה לביאה עד שתביא סימנין, יש לה מכ׹ ויש לה קנס. ומשתביא סימנין עד שתבגך, יש לה קנס ואין לה מכ׹. ואין בין נעךות לבגךות אלא ששה חדשים


כל מקום שיש מיאון


יתומה שהשיאוה אמה ואחיה וא׀ילו לדעתה, יכולה למאן ויושאה בלא גט, עד שתביא סימנין. וכל ימי קטנותה אינה ׹אויה לחלישה אם יבמה היא, דאיש כתיב ב׀ךשה ואם לא יח׀וץ האיש, ומקשינן אשה לאיש. ומשנךאית לחלישה אינה יכולה למאן


כל מקום שיש תקיעה


בעךבי שבתות וימים טובים תוקעים שלש תקיעות להבטיל את העם ממלאכה ובין השמשות תוקע ומךיע ותוקע ושובת


אין הבדלה


לא על הכוס ולא בת׀לה. שאין הבדלה אלא במושאי שבתות וימים טובים


יום טוב שחל להיות בעךב שבת תוקעים


אע"×€ שגם היום יום טוב היה ואין בו מלאכה, תוקעין להבטיל ממלאכת אוכל נ׀ש


ולא מבדילין


מ׀ני שהנכנס חמו׹ מן היושא


חל להיות במושאי שבת מבדילין


ל׀י שהיו׊א חמו׹ מן הנכנס. ותקיעה אין כאן


כישד מבדילין


בין שבת ליום טוב כשחל יום טוב להיות במושאי שבת


׹בי דוסא אומ׹ בין קודש חמו׹


ואין הלכה כ׹' דוסא דלא מזלזלינן ביום טוב לקךותו קודש הקל


Chulin1: 6
כ֌֞שֵׁך ב֌ַ׀֌֞ך֞ה ׀֌֞סו֌ל ב֌֞עֶגְל֞ה; כ֌֞שֵׁך ב֌֞עֶגְל֞ה ׀֌֞סו֌ל ב֌ַ׀֌֞ך֞ה. כ֌֞שֵׁך ב֌ַכ֌ֹהֲנ֎ים ׀֌֞סו֌ל ב֌ַלְו֎י֌֎ם; כ֌֞שֵׁך ב֌ַלְו֎י֌֎ם ׀֌֞סו֌ל ב֌ַכ֌ֹהֲנ֎ים. ט֞הוֹך ב֌֎כְלֵי חֶךֶשׂ ט֞מֵא בְכ֞ל֟הַכ֌ֵל֎ים; ט֞הוֹך ב֌ְכ֞ל֟הַכ֌ֵל֎ים ט֞מֵא ב֎כְלֵי חֶךֶשׂ. ט֞הוֹך ב֌֎כְלֵי ×¢Öµ×¥ ט֞מֵא ב֎כְלֵי מַת֌֞כוֹת; ט֞הוֹך ב֌֎כְלֵי מַת֌֞כוֹת ט֞מֵא ב֎כְלֵי ×¢Öµ×¥. הַחַי֌֞ב ב֌ַשׁ֌ְקֵד֎ים הַמ֌֞ך֎ים ׀֌֞טו֌ך ב֌ַמ֌ְתו֌ק֎ים; הַחַי֌֞ב ב֌ַמ֌ְתו֌ק֎ים ׀֌֞טו֌ך ב֌ַמ֌֞ך֎ים.
What is valid for the [Red] Cow is invalid for the [decapitated] heifer; what is valid for the [decapitated] heifer is invalid for the [Red] Cow. What is fit for Kohanim is unfit for Levites; what is fit for Levites is unfit for Kohanim. What is tahor in earthenware utensils is tamei in all [other] utensils; what is tahor in all [other] utensils is tamei in earthenware utensils. What is tahor in wooden utensils is tamei in metal utensils; what is tahor in metal utensils is tamei in wooden utensils. What is subject [to tithing] in bitter almonds is exempt in sweet ones; what is subject [to tithing] in sweet ones is exempt in bitter ones.
Chulin1: 7
הַת֌ְמ֞ד — עַד֟שֶׁל֌ֹא הֶחֱמ֎יץ, אֵינוֹ נ֎ק֌֞ח ב֌ְכֶסֶף מַעֲשֵׂך, ו֌׀וֹסֵל אֶת֟הַמ֌֎קְוֶה. מ֎שׁ֌ֶהֶחֱמ֎יץ, נ֎ק֌֞ח ב֌ְכֶסֶף מַעֲשֵׂך, וְאֵינוֹ ׀וֹסֵל אֶת֟הַמ֌֎קְוֶה. ה֞אַח֎ין הַשׁ֌ֻת֌֞׀֎ין — כ֌ְשֶׁחַי֌֞ב֎ין ב֌ְק֞לְב֌וֹן, ׀֌ְטו֌ך֎ין מ֎מ֌ַעְשַׂך ב֌ְהֵמ֞ה; כ֌ְשֶׁחַי֌֞ב֎ין ב֌ְמַעְשַׂך ב֌ְהֵמ֞ה, ׀֌ְטו֌ך֎ין מ֎ן֟הַק֌֞לְב֌וֹן. כ֌֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ מֶכֶך, אֵין קְנ֞ס, וְכ֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ קְנ֞ס, אֵין מֶכֶך. כ֌֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ מֵאו֌ן, אֵין חֲל֎י׊֞ה, וְכ֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ חֲל֎י׊֞ה, אֵין מֵאו֌ן. כ֌֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ ת֌ְק֎יע֞ה, אֵין הַבְד֌֞ל֞ה, וְכ֞ל֟מ֞קוֹם שֶׁי֌ֵשׁ הַבְד֌֞ל֞ה, אֵין ת֌ְק֎יע֞ה: יוֹם טוֹב שֶׁח֞ל ל֎הְיוֹת ב֌ְעֶךֶב שַׁב֌֞ת, ת֌וֹקְע֎ין וְלֹא מַבְד֌֎יל֎ין; ב֌ְמוֹ׊֞אֵי שַׁב֌֞ת, מַבְד֌֎יל֎ין וְלֹא תוֹקְע֎ין. כ֌ֵי׊ַד מַבְד֌֎יל֎ין? הַמ֌ַבְד֌֎יל ב֌ֵין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. ךַב֌֎י דוֹס֞א אוֹמֵך: ב֌ֵין קֹדֶשׁ ח֞מו֌ך לְקֹדֶשׁ הַק֌ַל.
Temad — as long as it has not fermented, it may not be purchased with tithe money, and it renders a mikveh unfit. After it has fermented, it may be purchased with tithe money, and it does not render a mikveh unfit. Brothers who are partners — when they are obligated to pay a kolbon, they are exempt from the animal tithe; but when they are obligated to give the animal tithe, they are exempt from the kolbon. Wherever there is a [right of] sale, there is no fine [imposed], and wherever there is a fine [imposed], there is no [right of] sale. Wherever there is refusal, there is no chalitzah, and wherever there is chalitzah, there is no refusal. Wherever there is a horn blast, there is no havdalah, and wherever there is havdalah, there is no horn blast: If a Festival falls on the eve of the Sabbath, the horn is sounded and no havdalah is recited; on the departure of the Sabbath, havdalah is recited and the horn is not sounded. How do we recite the havdalah? ‘‘Who distinguishes between holy and holy.’’ R’ Dosa says: ‘‘Between greater holiness and lesser holiness.’’