Demai 7:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

היו לפניו שתי כלכלות של טבל ואמר מעשרות זו בזו הראשונה מעושרת של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם

ר' עובדיה מברטנורא

כלכלות
סלים

מעשרות זו בזו
מעשרות שאני צריך להפריש מכלכלה זו יהיו מונחים בחברתה

הראשונה מעושרת
ומפריש מן השניה המעשרות של שתיהן

של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת
אבל השניה אינה מעושרת, דמיד כשאמר של זו בזו נתקנה הראשונה ונפטרה מן המעשרות וכי הדר ואמר של זו בזו נמצא מפריש מזו שכבר נפטרת על זו שהיא חייבת ואין מפרישין מן הפטור על החיוב ולא אמר כלום, ונוטל מן השניה המעשרות של שתיהן

מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה
המעשרות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחברתה, הרי קרא שם מעשרות שתיהן כאחת ומפריש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייר טבל כדי מעשרות חברתה. אבל אינו מפריש עליהן ממקום אחר שהרי קרא שם וקבע מעשרות כל אחת מהן בחברתה. פי' אחר ועיקר, מעשרותיהן מעשרות כלכלה בחברתה קרא שם ומפריש מאיזו מהן שירצה דהכי מפרשינן למלתיה מעשרותיהן מאיזה מהן שארצה יהיו מעשרות כלכלה בחברתה

---------------------------
משנה ז

מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחד מאה טבל מאה מעשר נוטל מאה ואחד מאה חולין מתוקנים מאה מעשר נוטל מאה ועשר מאה טבל תשעים מעשר תשעים טבל ושמונים מעשר לא הפסיד כלום זה הכלל כל זמן שהטבל מרובה לא הפסיד כלום

ר' עובדיה מברטנורא

מאה טבל ומאה חולין
שנתערבו

נוטל מאה ואחד
נוטל מאה להפריש מהן מעשר ראשון ומעשר שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה של חולין לתרומת מעשר כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל עצמו לענין תרומת מעשר בלבד אבל לא לענין מעשר ראשון ומעשר שני, ונמצא זה מפסיד ע"י תערובת זו אחת בלבד שמפריש מן החולין. וטבל דאיירי ביה הכא הוא שהורמה ממנו תרומה גדולה אבל לא הורמו ממנו מעשרות ולא תרומת מעשר

מאה טבל ומאה מעשר
שלא הורמה מן המעשר הזה תרומת מעשר ונתערבו נוטל מאה של טבל להפריש מהן המעשרות כדפרישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשר שהם נעשים כטבל עצמו להתחייב בתרומת מעשר ונשארו צ"ט מפריש מהן תרומת מעשר לפי חשבון שהם עשר פחות עשירית של אחד. ואם לא נתערב המעשר בטבל לא היה מפריש אלא עשרה לתרומת מעשר שבהן השתא מפני שנתערבו בטבל מפריש י"א פחות עשירית נמצא מפסיד א' פחות עשירית

מאה חולין מתוקנין ומאה מעשר
ראשון שלא נטלה תרומתו שנתערבו נוטל מאה לשם מעשר ראשון כדי להפריש מהן עשרה לתרומת מעשר שבהן ועשר נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשר ראשון דעשרה מהם לתרומת מעשר ונמצא מפסיד עשרה. והא דלא מחמרינן הכי כשנתערב עם טבל להזקיק הטבל להפריש ממנו עשרה לתרומת מעשר כמאה של מעשר, משום שכך הוא הדין שכל דבר המתערב חוזר להיות כתחלתו הילכך המעשר חוזר להיות כטבל ואין הטבל חוזר להיות כמעשר

מאה טבל ותשעים מעשר וכו' לא הפסיד כלום
דכיון דאיכא בטבל עשרה יתירים דיינינן ליה כאילו יש לו פרנסה ממקום אחר. וכל טבל שנתערב בחולין אם יש לו טבלים אחרים שיכול להפריש על זה התערובת ממקום אחר אינו מפריש אלא לפי חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתר עשר על המעשר חשבינן כאילו הם ממקום אחר ומפריש מהן לפי חשבון של טבל בלבד ואינו מפסיד כלום

כל זמן שהטבל מרובה
והוא שיהיה מרובה עשר, והכי איתא בירושלמי

Demai7: 6

הָיוּ לְפָנָיו שְׁתֵּי כַלְכָּלוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְאָמַר: ,,מַעַשְׂרוֹת זוֹ בָזוֹ“ — הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. ,,שֶׁל זוֹ בָזוֹ וְשֶׁל זוֹ בָזוֹ“ — הָרִאשׁוֹנָה מְעֻשֶּׂרֶת. ,,מַעַשְׂרוֹתֵיהֶן, מַעַשְׂרוֹת כַּלְכָּלָה בַחֲבֶרְתָּהּ“ — קָרָא שֵׁם.

[If] one has before him two baskets of tevel, and he said: ‘‘The tithe for this [basket] are in that [basket],’’ the first [basket] is tithed. [If he said:] ‘‘[The tithes] for this [basket are] in that [basket] and [those] for that [basket are] in this [one],’’ the first [basket] is tithed. [If he said:] ‘‘[Regarding] their tithes, the tithes [for each] basket [are] in the other] one,’’ he has verbally designated [tithes].

Demai7: 7

מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה חֻלִּין — נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה טֶבֶל, מֵאָה מַעֲשֵׂר — נוֹטֵל מֵאָה וְאֶחָד. מֵאָה חֻלִּין מְתֻקָּנִין, מֵאָה מַעֲשֵׂר — נוֹטֵל מֵאָה וְעֶשֶׂר. מֵאָה טֶבֶל, תִּשְׁעִים מַעֲשֵׂר; תִּשְׁעִים טֶבֶל וּשְׁמוֹנִים מַעֲשֵׂר — לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. זֶה הַכְּלָל: כָּל זְמַן שֶׁהַטֶּבֶל מְרֻבֶּה — לֹא הִפְסִיד כְּלוּם.

[If] one hundred of tevel [mixed with] one hundred of chullin, he takes out one hundred and one. [If] one hundred of tevel [mixed with] one hundred of maaser [rishon], he takes out one hundred and one. [If] one hundred of adjusted chullin [mixed with] one hundred of maaser [rishon], he takes out one hundred and ten. [If] one hundred tevel [mixed with] ninety of maaser [rishon], tithe, [or] ninety of tevel [mixed with] eighty of maaser [rishon], he has not lost anything. This is the rule: As long as the tevel is the majority, he has not lost anything.

Suggestions