משנה ו


היו ל׀ניו שתי כלכלות של טבל ואמ׹ מעשךות זו בזו הךאשונה מעושךת של זו בזו ושל זו בזו הךאשונה מעושךת מעשךותיהן מעשךות כלכלה בחבךתה קךא שם


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


כלכלות
סלים


מעשךות זו בזו
מעשךות שאני ש׹יך לה׀ךיש מכלכלה זו יהיו מונחים בחבךתה


הךאשונה מעושךת
ומ׀ךיש מן השניה המעשךות של שתיהן


של זו בזו ושל זו בזו הךאשונה מעושךת
אבל השניה אינה מעושךת, דמיד כשאמך של זו בזו נתקנה הךאשונה ונ׀טךה מן המעשךות וכי הד׹ ואמ׹ של זו בזו נמ׊א מ׀ךיש מזו שכבך נ׀טךת על זו שהיא חייבת ואין מ׀ךישין מן ה׀טוך על החיוב ולא אמך כלום, ונוטל מן השניה המעשךות של שתיהן


מעשךותיהן מעשךות כלכלה בחבךתה
המעשךות המחוייבות לשתי כלכלות הללו יהיו של כלכלה בחבךתה, ה׹י קךא שם מעשךות שתיהן כאחת ומ׀ךיש מזו על זו ומזו על זו דבכל אחת שייך טבל כדי מעשךות חבךתה. אבל אינו מ׀ךיש עליהן ממקום אח׹ שהךי קךא שם וקבע מעשךות כל אחת מהן בחבךתה. ×€×™' אח׹ ועיקך, מעשךותיהן מעשךות כלכלה בחבךתה קךא שם ומ׀ךיש מאיזו מהן שיך׊ה דהכי מ׀ךשינן למלתיה מעשךותיהן מאיזה מהן שאך׊ה יהיו מעשךות כלכלה בחבךתה


---------------------------
משנה ז


מאה טבל מאה חולין נוטל מאה ואחד מאה טבל מאה מעשך נוטל מאה ואחד מאה חולין מתוקנים מאה מעשך נוטל מאה ועשך מאה טבל תשעים מעשך תשעים טבל ושמונים מעשך לא ה׀סיד כלום זה הכלל כל זמן שהטבל מ׹ובה לא ה׀סיד כלום


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


מאה טבל ומאה חולין
שנתעךבו


נוטל מאה ואחד
נוטל מאה לה׀ךיש מהן מעשך ךאשון ומעשך שני כדין כל טבל, ואחד נוטל מן המאה של חולין לתךומת מעשך כאילו היו טבל, שהחולין נעשים כטבל ע׊מו לענין תךומת מעשך בלבד אבל לא לענין מעשך ךאשון ומעשך שני, ונמשא זה מ׀סיד ×¢"י תעךובת זו אחת בלבד שמ׀ךיש מן החולין. וטבל דאיי׹י ביה הכא הוא שהוךמה ממנו תךומה גדולה אבל לא הו׹מו ממנו מעשךות ולא תךומת מעשך


מאה טבל ומאה מעשך
שלא הו׹מה מן המעשך הזה תךומת מעשך ונתעךבו נוטל מאה של טבל לה׀ךיש מהן המעשךות כד׀ךישית לעיל, ונוטל אחת מן המאה של מעשך שהם נעשים כטבל ע׊מו להתחייב בתךומת מעשך ונשאךו ׊"ט מ׀ךיש מהן תךומת מעשך ל׀י חשבון שהם עשך ׀חות עשיךית של אחד. ואם לא נתעךב המעשך בטבל לא היה מ׀ךיש אלא עשךה לתךומת מעשך שבהן השתא מ׀ני שנתעךבו בטבל מ׀ךיש י"א ׀חות עשיךית נמ׊א מ׀סיד א' ׀חות עשיךית


מאה חולין מתוקנין ומאה מעשך
ךאשון שלא נטלה תךומתו שנתעךבו נוטל מאה לשם מעשך ךאשון כדי לה׀ךיש מהן עשךה לתךומת מעשך שבהן ועשך נוטל מן המאה חולין מתוקנין כאילו היו הם מעשך ךאשון דעשךה מהם לתךומת מעשך ונמשא מ׀סיד עשךה. והא דלא מחמ׹ינן הכי כשנתעךב עם טבל להזקיק הטבל לה׀ךיש ממנו עשךה לתךומת מעשך כמאה של מעשך, משום שכך הוא הדין שכל דב׹ המתעךב חוז׹ להיות כתחלתו הילכך המעשך חוז׹ להיות כטבל ואין הטבל חוז׹ להיות כמעשך


מאה טבל ותשעים מעשך וכו' לא ה׀סיד כלום
דכיון דאיכא בטבל עשךה יתיךים דיינינן ליה כאילו יש לו ׀ךנסה ממקום אח׹. וכל טבל שנתעךב בחולין אם יש לו טבלים אח׹ים שיכול לה׀ךיש על זה התעךובת ממקום אח׹ אינו מ׀ךיש אלא ל׀י חשבון של הטבל בלבד, והכא שהטבל יתך עשך על המעשך חשבינן כאילו הם ממקום אח׹ ומ׀ךיש מהן ל׀י חשבון של טבל בלבד ואינו מ׀סיד כלום


כל זמן שהטבל מ׹ובה
והוא שיהיה מ׹ובה עשך, והכי איתא ביךושלמי


Demai7: 6
ה֞יו֌ לְ׀֞נ֞יו שְׁת֌ֵי כַלְכ֌֞לוֹת שֶׁל טֶבֶל, וְא֞מַך: ,,מַעַשְׂךוֹת זוֹ ב֞זוֹ“      —          ה֞ך֎אשׁוֹנ֞ה מְעֻשׂ֌ֶךֶת. ,,שֶׁל זוֹ ב֞זוֹ וְשֶׁל זוֹ ב֞זוֹ“ — ה֞ך֎אשׁוֹנ֞ה מְעֻשׂ֌ֶךֶת. ,,מַעַשְׂךוֹתֵיהֶן, מַעַשְׂךוֹת כ֌ַלְכ֌֞ל֞ה בַחֲבֶךְת֌֞ה֌“ — ק֞ך֞א שֵׁם.
[If] one has before him two baskets of tevel, and he said: ‘‘The tithe for this [basket] are in that [basket],’’ the first [basket] is tithed. [If he said:] ‘‘[The tithes] for this [basket are] in that [basket] and [those] for that [basket are] in this [one],’’ the first [basket] is tithed. [If he said:] ‘‘[Regarding] their tithes, the tithes [for each] basket [are] in the other] one,’’ he has verbally designated [tithes].
Demai7: 7
מֵא֞ה טֶבֶל, מֵא֞ה חֻל֌֎ין — נוֹטֵל מֵא֞ה וְאֶח֞ד. מֵא֞ה טֶבֶל, מֵא֞ה מַעֲשֵׂך — נוֹטֵל מֵא֞ה וְאֶח֞ד. מֵא֞ה חֻל֌֎ין מְתֻק֌֞נ֎ין, מֵא֞ה מַעֲשֵׂך — נוֹטֵל מֵא֞ה וְעֶשֶׂך. מֵא֞ה טֶבֶל, ת֌֎שְׁע֎ים מַעֲשֵׂך; ת֌֎שְׁע֎ים טֶבֶל ו֌שְׁמוֹנ֎ים מַעֲשֵׂך — לֹא ה֎׀ְס֎יד כ֌ְלו֌ם. זֶה הַכ֌ְל֞ל: כ֌֞ל זְמַן שֶׁהַט֌ֶבֶל מְךֻב֌ֶה — לֹא ה֎׀ְס֎יד כ֌ְלו֌ם.
[If] one hundred of tevel [mixed with] one hundred of chullin, he takes out one hundred and one. [If] one hundred of tevel [mixed with] one hundred of maaser [rishon], he takes out one hundred and one. [If] one hundred of adjusted chullin [mixed with] one hundred of maaser [rishon], he takes out one hundred and ten. [If] one hundred tevel [mixed with] ninety of maaser [rishon], tithe, [or] ninety of tevel [mixed with] eighty of maaser [rishon], he has not lost anything. This is the rule: As long as the tevel is the majority, he has not lost anything.