מסכת מעשרות פרק א
משנה א
כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל ונשמר וגדוליו מן הארץ חייב במעשרות ועוד כלל אחר אמרו כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל אע"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול וכל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל
ר' עובדיה מברטנורא כלל אמרו במעשרות כל שהוא אוכל למעוטי סטיס שקורין בערבי ני"ל, וקוצה שקורין בערבי אלעצפו"ר, שאלו אינן אוכל, אע"פ שהן נאכלים ע"י הדחק. ואינם חייבים במעשרות
ונשמר למעוטי הפקר שאין לו בעלים שישמרוהו
וגדוליו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות. וכל הני ילפינן מקרא, דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך וכו'. את כל תבואת, דומיא דתבואה שהוא אוכל. זרעך, המיוחד לך פרט להפקר שאין לו בעלים מיוחדים. זרעך דבר שזורעים אותו ומצמיח, פרט לכמהין ופטריות שאינן נזרעות
כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל כגון ירקות, שמיד כשהן גדלים ראוין לאכילה, ומשמרין אותו עד שיגדל ויוסיף אוכל
חייב קטן וגדול שהרי ראוין לאכילה בין גדולים בין קטנים
וכל שאין תחלתו אוכל כגון מיני פירות
אינו חייב עד שיעשה אוכל דכתיב מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי
----------------------- משנה ב
מאימתי הפירות חייבות במעשרות התאנים משיבחילו הענבים והאבשים משהבאישו האוג והתותים משיאדימו וכל האדומים משיאדימו הרמונים משימסו התמרים משיטילו שאור האפרסקים משיטילו גידים האגוזים משיעשו מגורה ר' יהודה אומר האגוזים והשקדים משיעשו קליפה
ר' עובדיה מברטנורא
מאימתי הפירות חייבים במעשרות דתחלתן אינו אוכל וצריך ליתן שיעור לכל פרי ופרי מאימתי יגיע זמנו להיות ראוי לאכילה
משיבחילו תחילת בשולם קרוי בוחל, ודוגמא לזו תחילת ימי הנעורים באשה קרוי בוחל. ומפרש בגמרא משילבין ראשיהם זהו התחלת בשולם
האבשים מין ממיני הענבים הרעים כמו ויעש באושים
משהבאישו שנתבשלו כל כך עד שהחרצנים שבפנים נראים מבחוץ מתוך הקליפה. ואשכול שיש בו גרגיר א' שהגיע לשיעור זה הוי כולו חבור למעשרות
והאוג אילן שפירותיו אדומים, וקורין לו בלע"ז קורניאול"י
והתותים בערבי תו"ת ובלע"ז מורא"ש
משימסו משיתמעך האוכל מתחת ידו. ואם הגיעה אפילו פרידה אחת של רמון לשיעור זה כל הרמון חייב במעשרות
משיטילו שאור משיפתחו כשאור שיש בו סדקים
משיטילו גידים כשמתחילים להתבשל נראים בהם כמין גידים אדומים
משיעשו מגורה משיבדל האוכל מן הקליפה החיצונה ויהיה האוכל כאילו מונח במגורה דהיינו אוצר
משיעשו קליפה הקליפה התחתונה הסמוכה לאוכל ואינה נעשית אלא אחר גמר בשול הפרי. ואין הלכה כר' יהודה