משנה ז
היין משיקפה אע"פ שקפה קולט מן הגת העליונה ומן הצנור ושותה השמן משירד לעוקה אע"פ שירד נוטל מן העקל ומבין הממל ומבין הפצים ונותן לחמטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר
ר' עובדיה מברטנורא
משיקפה משיסיר החרצנים והזגים שמעלה היין בתוך בור של יין בשעת רתיחתו
מן הגת העליונה שעדיין לא ירד לבור
ומן הצינור העשוי בפי הגת, והיין מקלח מן הצנור לבור. והיין שבגת או שבצנור עדיין לא נגמרה מלאכתו
לעוקה גומא שלפני בית הבד שהשמן יורד לתוכה
עקל כלי עשוי מחבלים שצוברים הזיתים לתוכו כשמכבידים הקורה עליהם
ממל הרכב העליונה שטוחנין בה הזיתים
מבין הפצים שמן היוצא מבין הנסרים
חמיטה היא עוגה דקה, וכשמוציאין אותה מן התנור רגילים להחליק פניה בשמן, וקמ"ל דלא חשיב כמבושל. שהאש קובעת למעשר ואסור לאכול עראי מכל תבואה ופירות וירקות שנתבשלו באור, אבל האי לא חשיב בישול
וכן לתמחוי דכלי שני הוא ואינו מבשל
אבל לא יתן שמן לקדרה ולאילפס כשהן מרתיחים. אע"פ שהעבירן מן האור, ויאכל אכילת עראי, דכל זמן שהיד סולדת בהן חשוב כמבשל וקבעי למעשר
לכל הוא נותן לכל אלפסין רותחין ולכל קדרות רותחות הוא נותן, לאחר שהעבירן מן האור, ואינו קובע למעשר
חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר שחריפתו של חומץ וציר מסייע לבשל. ואין הלכה כרבי יהודה
------------------- משנה ח
העגול משיחליקנו מחליקים בתאנים וענבים של טבל רבי יהודה אוסר המחליק בענבים לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר הגרוגרות משידוש ומגורה משיעגל היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה לא יאכל מהם עראי רבי יוסי מתיר
ר' עובדיה מברטנורא
העגול של דבילה רגילין להחליק פניו במשקין, והוא גמר מלאכתו למעשר
בתאנים ובענבים של טבל במשקין היוצאים מתאנים וענבים של טבל מחליקים בהם העגול של דבילה ולא חשיבי כיון דאזלי לאבוד
ורבי יהודה אוסר דמשקין חשובין הם ואסורים משום טבל. ואין הלכה כרבי יהודה בכולה מתני
המחליק בענבים משפשף הענבים על עגול של דבילה
לא הוכשר העגול לקבל טומאה דלא חשיב משקה זה שיוצא מן הענבים. ובמשקה העומד לצחצח פליגי בה ת"ק ור' יהודה אי חשיב משקה אי לא
משידוש מיבשים התאנים ואח"כ דשים אותם במקלות לתוך החבית, או מעגלין אותה בידים לתוך האוצר. ודישת החבית ועגול המגורה הוא גמר מלאכתן
לא יאכל מהן עראי דקא סבר לא עליון צריך לתחתון ולא תחתון צריך לעליון וכבר נגמרה מלאכתן. ורבי יוסי סבר עדיין צריכין זה לזה ולא נגמרה מלאכתן. ואין הלכה כרבי יוסי